ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תריד
א
דין ב'. אסור לנעול וכו' כתב מהר״י קשטרו פירוש מחופה עוד במקום דריסת הרגל לאפוקי קלק״ב בערבי שאין העור כי אם לאחוז בו הקלק״ב עכ״ל והרב ב"י סי׳ ש"א כתב סנדל שתחתיתו של עץ ועליונו עור פשיטא דמנעל גמור הוא עכ״ל וכן נהגו העולם לאסור נעילות הקלק"ב ועיין בנמקי יוסף פ׳ מצות חליצה ע״כ דסרי מר זקנינו הרב חסד לאברהם ז"להה בהגהותיו כ״י:
ואנא זעירא אחרי נשיקת הרצפה אנא דאמרי דאין מדברי מרן ראיה לאסור הקלק״ב דמ״ש מרן בב״י סוף סי׳ ש״א מיירי בסנדל שתחתיתו עץ ועליונו עור שיש לרגל בית קבול של עור על העץ דייקא נמי דקאמר עליונו עור אבל הקלק״ב אין העור כ״א רצועה קטנה ובזה יודה מרן:
הן אמר דלשון מהרי״קש מגומגם דארכבה אתרי ריכשי דברישא כתב מחופה עור במקום דריסת הרגל משמע דאם עליונו עור שרי וסיים לאפוקי וכו׳ שאין העור כי אם לאחוז וכו' משמע דאם עליונו עור אסור:
והכין חזינא להרב פר״ח שכתב דמ״ש מהרי"קש מחופה עור במקום דריסת הרגל דנראה שאם חיפוי עור על גביו שרי ליתא ומיהו הסכים להתי׳ בקלקב והביא דברי הרב הנמקי שרמז מז"ה עש"ב:
ואפשר לישב קצת דברי מהרי״קש דכונתו דבעליונו עוד פשיטא ליה דאסור רק בתחתיהו עץ ומחופה עור אצטריכא ליה דהו"א דאף דתחתיתו מחופה עור מ״מ הרי הוא קשה מחמת העץ שתחתיו וזהו חידוש יותר מעליונו עור דאין על גב רגלו אלא עור לבד דפשיטא דאסור ולא חש דנטעה לדקדק כן מדבריו דהא גמר אומר דהתר הקלקב משום דאינו כי אם לאחוז וכו' באופן דנראה להתיר הקלקב כדעת מהרי״קש והרב פר״ח ומה גם שכן נראה מדברי הרי״טבא בשם רבותיו שהביא הרב הנמקי כמ״ש הרב פר"ח:
והקרוב אלי דגם מז״ה בסיומא דמילתיה כונתו ברומזו דברי הרב נמקי יוסף לומר דמהנמקי משמע כדברי הרב מהרי״קש. ואין להשגיח במנהג העולם שנהנו מדעת עצמם כנ״ל: