אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרו

סימן תרד

א

דין א'. עד שיפייסנו וכו׳ יש מי שכתב דאם לא שב מעבירות שבינו לחבירו גם עבירות שבינו למקום אינו מתכפר ואסמכיה אמתניתין. ואני אומר לא ניחא ליה למארייהו בהכי. ומיהו כתב הרב מהר״ש גארמיזאן והביאו הרב פר״ח דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה וכל שלא פייס את חבירו גם חלק גבוה אשר בה לא נתכפר:

ב

ואם הוא רבו וכו' אפי' רבו שאינו מובהק. משפט צדק ח״ב סי׳ מ"ט. וכ״כ הרב פר״ח. וכן מסתבר דודאי ר׳ חנינא לא היה רבו מובהק של רב וכמ״ש בס׳ יד אהרן אבל מ״ש שם דכיון דר' חנינא ראש ישיבה אי אפשר שלא שמע רב ממנו איזה דבר הוא אגב שיטפיה וכבר השיגו הרב יד מלאכי כלל תקנ"ו סוף דף קל״א. ורואה אנכי שגם הרב אליה רבה כתב משם מרן כמ״ש הרב יד אהרן דר' חנינא היה רבו של רב משום דהיה ראש ישיבה ע״ש ס״ק ד׳. ואין כן כונת מרן רק כוונתו להוכיח דר' חנינא היה גדול מרב דהא מינהו רבי ראש ישיבה וכיון שהוא גדול ממנו יש מקום לומר שר׳ חנינא רבו שאינו מובהק ושם בס״ק ד' וס״ק ו׳ כתב הרב אליה רבה דמרן חידש גירסא אחרת להמציא מקור לזה. וק״ק עליו דהא מבואר בב״י דלא חידש גירסא רק פירוש. ועיין מ״ש הרשב״ץ בתשובותיו ח״ג סי׳ קל״ה דף ל' ע״ג:

ג

הגהה. אם לא שמכוין לטובת המבקש וכו׳ מה שפירשו הרב ב״ח והרב אליה רבה דמור״ם מפרש פירוש אחר בש״ס מלבד דהפירוש דחוק אם איתא כדבריהם הו״ל לפרש בדרכי משה ולא להביא לשון הגמרא סתם ועיין בט״ז ופר״ח ועמ״ש בס׳ יד אהרן ויש גמגום בדבריו י״עשה ועיין במקראי קדש דף ק״י:

ד

דין ג'. הגהה. מותר לרחוץ ולטבול וכו' וכל שאר דיני אבלות נוהג עד הלילה כ״כ מגן אברהם והרב מהר״י אירגז בש״ות דברי יוסף כתב דהמקל לאכול סעודה המפסקת על הספסל לא הפסיד:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה