ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקצא
א
דין ב'. שאין קרבן מוסף וכו׳. מרן בב״י והמנהג הפשוט בכל בני ספרד שלא להזכיר בר״ה פסוקים כלל לא ר״ח ולא של ר״ה וגם שלא לומר מלבד עולת החדש וכ״כ רבינו ירוחם עכ"ל ומריהטא דלישניה משמע שרבינו ירוחם כתב שלא להזכיר פסוקים בר״ה ורואה אנכי להרב אליה רבה בס״ק ה׳ שכתב דברבינו ירוחם משמע דאף דאומרים קרבנות ר״ה אומרים את מוספי עכ״ל ואציגה נא דברי רבינו ירוחם בתבניתם וז״ל בחלק אדם נתיב ו׳ ח״א כתב ר״ת דקראי דמוסף ר״ה צ"ל שהם במקום הקרבנות אבל א״צ להזכיר מוסף ר״ח אלא שיאמר מלבד וכו׳ ואין אנו רגילין לומר מלבד אלא מנהגנו לומר את מוספי יום הזכרון הזה וכו' כמו שכתבת לנו בתורתך ע״י משם עבדך וזכרון אחד וכו' עולה גם לר"ח וא״צ להזכיר קרבנות מוסף ר"ח עכ״ל ופשטן של דברים משמע כהרב אליה רבה דרבינו ירוחם נהג לומר פסוקי קרבן ר"ה כמ״ש ר״ת ולא מעיט אלא פסוקי ר״ח ומלבד וק״ק דמדברי מרן בב״י הנזכר משמע קצת דרבינו ירוחם לא היה אומר פסוקי ר״ה נמי:
ונראה דמרן ב״י הבין דרבינו ירוחם לא הים נוהג לומר פסוקים כלל אפילו דר״ה ורמז זה באומרו ואין אנו רגילין לומר וכו' כמ״ש עלינו בתורתך ע״י משה עבדך ותו לא ואם היה אומר פסוקי ר״ה כר“ת הי״לל כמ״ש עלינו בתורתך על ידי משה עבדך כאמור וכו׳ ולא אצטריך רבינו ירוחם למעט אלא פסוקי ר״ח דאנן נהגינן לאומרם בכל ר״ח. ומלבד שפירוש זה סליק שפיר כדברי רבינו ירוחם ורמוז קצת דאי כר״ת בחדא דאומרים פסוקי ר״ה ואין אומרים מלבד א״כ זה מנהג חדש לא כמנהג אשכנז ולא כמנהג ספרד והו״ל לרמוז זה בתיבה אחת ויאמר כאמור וכו׳ ומדסתם משמע שהוא כמנהג ספרד והוא כפירוש רש״י שזכר לעיל ומעתה אזדא ליה ראית אליה רבה מדברי רי״ו:
ובר מן דין אין ראיה מרבינו ירוחם לדידן דלא אמרינן את מוספי בשבת למוד וי״ט לחוד דדילמא רבינו ירוחם היה נוהג לומר מוספי דכל מוסף יחיד דשבת דעלמא וכיוצא כמו שנראה מנוסח המוספין להרמב"ם שבסוף ספר המדע ומשו״ה אף דאומר פסוקי ר״ה אומר את מוספי בכל י״ט דבעלמא:
ב
דין ג׳. לכלול גם את מוסף ר״ח וכו' כן כתב הר״ן בשילהי ר״ה דבעינן למימר את מוספי שהרי שעיר של ר"ח היה קרב בר״ה מדתניא בתוספתא וכו' וקחשיב די״ב דראשי חדשים ואם איתא אחד עשר הויין וכי תימא דמשלימינן וכו׳ ע״ש:
ויש להעיר על הר״ן דהוה מצי למימר דבדין הוא לומר את מוספי אי בעית אימא קרא כתוב בתורה במוסף ר״ה מלבד עולת החדש ואם למשנה תנן ריש פ' כל התדיר מוספי ר״ח קודמין לשל ר״ה. ואי בעית אימא גמרא הכי אתמר בסוכה דף נ״ד דאם חל ר״ה בשבת איכא תלתא מוסף שבת מוסף ראש חדש מוסף ר״ה וכן אמרו בעירובין דף מ' והיא הא דמייתי הרי"ף בשילהי ר״ה דעלה קאי הר״ן דחלוקין במוספין פירוש דמקריבין מוסף ראש חודש ומוסף ר״ה ושם בעירובין פירשו רש״י רבינו יהונתן דמקריבין מוספי ר״ח בר״ה דכתיב מלבד עולת החדש:
ובשגם נאמר דמקרא לא מוכח דמקריבין שעיר ר״ח בר״ה דלא הזכיר