אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תקעט

סימן תקעח

א

דין א'. אפר מקלה וכו' כתבו התוס' אפר עצמות אדם וכתב הרב מגן אברהם ואין נוהגין כן גבי חתן כמ״ש סי' תק״ס וה״ה כאן עכ״ל וכבר השיגו עליו דשנא ושנא חתן בשנותו את

טעמו לזכור החרבן ומאי דקמן לזכור עקידת יצחק וקשה על הרב דסבר דבהא נמי אפר כירה מוכן הוא והוא כחתן ואין להוכיח דכיון דס״פ חזקת אמרו גבי חתן אפר מקל׳ ונהגו בסתם אפר ה״נ אפר מקלה דתנן הוא סתם אפר דדעת הסובר דהכא בעצם אדם לאו ממשמעות אפר מקלה אמרה אלא אזיל בתר טעמא דאתיא זכירה לעקידת יצחק על כן עמד טעמו בו דאפר מקלה דהכא מעצמות אדם אבל מודה הוא דבעלמא אפר מקלה נאמר על סתם אפר. אך ק״ק לדעת זה הכי בעי הש״ס דף י״ו מאי בינייהו ומשני איכא בינייהו עפר הול"ל רבותא טפי דאיכא בינייהו אפר כירה דלמ"ד לזכור עקידת יצחק אפר כירה לא מהני והשתא דקאמר עפר משמע דכל שאינו עפר לכ״ע מהני וזה אינו לדעת התוס׳. ויש לישב:

ב

ע״ג התיבה וע״ג הס״ת וכו׳. הוא לשון הרמב״ם פ״ד וכתב מרן דלא ידע מנ״ל להרמב״ם שנותנן אפר ע"ג ס״ת. והרואה יראה דהרי״ף והרא״ש גרסי פ״ג במתני׳ על גבי התיבה ובגמ' גרסי׳ למה מתכסין בשקין וכו' ולמה נותנין אפר מקלה ע״ג ס״ת אר״י בן פזי לומר עמו אנכי בצרה וזהו גירסת הרמב״ם כהרי״ף והרא״ש ומשום הני כתב ע״ג התיבה דהיינו משנתנו וע״ג ס״ת כמ״ש בגמ׳ דמוכח דכן נהיגי לתת ע״ג ס״ת והיינו דשאל למה נותנין וכו' ובזה ראיתי בחידושי תלמיד הרשב״א כ"י שכתב וז״ל למה מתכסין בשקין זה לא מצינו לא במשנה ולא בבריתא שהיו מתכסין בשקין אבל ידוע היה אצלם שהיו נוהגין כן וע״ז היה שואל לפי מנהגם וכן מאי דשאל למה נותנין אפר על ס״ת מנהג היה אצלם ולא מצינו זה במשנה עכ״ל והדבר ברור דזו גירסת הרמב״ם ופירושו ועמ״ש הר"ן:

ג

ולא יהיה בבניו ובני ביתו וכל קרוביו וכו׳ זה לשון הטור ולא יהא בעל עבירות וכו' והוסיף הרמב״ם ולא יהא בבניו ובני ביתו וקרוביו והרב שדה יהושע כתב קצת יש לתמוה על הטור הלא בגמ׳ מסיק ביתו ריקם מעבירה ולמה כתב והוסיף הרמב״ם ונראה דמ״ש הטור והרמב״ם הוסיף לא קאמר על שלא יהא בבניו ובנותיו בעלי עבירות שזה פשוט דביתו ריקם מעבירות זהו משמעו אבל ההוספה שמצא בדברי הרמב״ם הוא ע״ש שלא יהא בכל קרוביו ובכל הנלוים אליו וזה האיש מלבד שבפלא ימצא הוקשה לו היכא רמיזא וע״כ כתב הוסיף עכ״ל וקצת יש להעיר בדברי הרב דאי הכי הול״ל לטור ולא יהא הוא ולא בניו ובנותיו בעלי עבירות והוסיף הרמב״ם שלא יהא בכל קרוביו ובכל הנלוים אליו בעלי עבירה מאחר דגם הטור מודה דביתו ריקם מעביר' כולל גם לבניו ובנותיו והתוספ' אינו אלא קרוביו והנלוים. וגם הטור בקיצור פסקי הרא״ש כתב ולא יהא בעל עבירות ולא יצא עליו שם רע ולדברי הרב הנז׳ דפירוש ביתו ריקם מעבירה היינו שגם בניו ובנותיו מנוקים הול״ל ולא יהא הוא ובני ביתו בעלי עבירות שהוא פי׳ ביתו ריקם מעבירה שהביא הרא״ש מהש״ס. גם מ״ש הרב הנז׳ דהוקשה לו לטור היכא רמיזא אינו מדוקדק כל כך שהטור לא הקשה על הרמב״ם:

ויותר נראה דהטור סבר דביתו ריקם מעבירה היינו שלא יהא הוא בעל עבירות דוקא וסבר הטור דמאי דאפיקיה בהאי לישנא ביתו ריקם מעבירה היינו לכלול שאין באהלו עולה מתוך ומחמם ולכך נקט ביתו לרמוז על הגזל וע״ש הטור בעל עבירות היינו דאיסורא וממונא אבל לא קאי אלא עליה ולכך כתב שהוסיף הרמב״ם בניו וכו׳ דלהטור הוא תוספת שהש״ס לא קפיד אלא עליו וכבר ידע הטור דהרמב״ם מפרש בש״ס הכי ולא הוסיף משה מדעתו, אך כלפי דהטור לא מפרש הני לתוספת כתביה. וכן משמע מדברי מרן בב״י דף נ״ט להרמב״ם דאי ביתו ריקם פירושו שלא יהא בעל עבירות מפרקו נאה נפקא אלמא דמאן דלא מפרשי כהרמב״ם סבר דביתו ריקם היינו שלא יהא הוא בעל עבירות וכ״כ בדעת הטור מהר"י חאנדאלי בתשובות בתורת חיים ח״ג סי' א' ועיין משפט צדק ח״א סי׳ ח״י:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה