ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקעב
א
דין א׳. שלא להפקיע שערים וכו׳ הרמב״ם בריש ה' תעניות כתב סתם אין גוזרין בתחילה אלא בשני וכו' וכן על זה הסדר וכו׳ וכתב הרב המגיד דפסק כר' יוסי פירוש שלא להפקיע השערים וכו׳ ורבינו לא הזכיר הטעם וכו' ע״ש באורך ומאי דפסק כר׳ יוסי נגד ת״ק הדבר קשה דהכי כללי לא נאמרו נגד סתם וכבר נודע מ״ש הרי״ף פ' כל הכלים לדחות דברי רב צמח גאון ובס׳ כנ"הג בהגהותיו פ״ד דבכורים האריך על כיוצא בזה ובספרי הקטן שער יוסף דף קי״ד כתבתי בזה והבאתי סוגיות זה בורר ע״ש. וק״ק על הרב לח״מ שעמד בזה והקשה מ״ש מדין אחר שם ולא העיר על הענין עצמו. וכבר הריט״בא בחידושיו תמה על הרמב״ם:
ומ"ש ה״המ דלא הזכיר הטעם וכו' דקדק הלח״מ דאין דרך הרמב״ם להזכיר בכל הדינים טעם ובספר יד אהרן כתב שהוא מצא בכמה מקומות שמזכיר טעם ובפרט הכא שיש חילוק בין המטעים דלטעם רש״י ה״ה בשאר צרות ולטעם הר״י והרמב״ם בפירושו דוקא בעצירת גשמים ויש לדקדק על הה״מ שהביא פירש״י ולא הביא פי' הרמב״ם בפי׳ המשנה ונראה מהה״מ שהרמב״ם מפרש כרש״י וליתא עכ״ד ועמו הסליחה דכונת הלח״מ פשוטה דכיון דיש כמה דינין שהרמ׳ אינו כותב הטעם מעתה לא קשה שלמה כאן לא כתב. ומ״ש ובפרט הכא שיש חילוק וכו׳ דבריו אינם מכוונים דאטו משום שיש חילוק בין רש״י לר׳ יונה יקשה על הרמב״ם למה לא ביאר ותו שהה״מ אעיקרא קאי שלא הזכיר טעם הפקעת השער כלל ולא על פי' כיצד ימשך מזה. ומה שדקדק על הה״מ שהביא פירש״י דנראה דכך מפרש הה״מ וליתא. לא דק שמהרמב״ם בחיבור מוכח דאין חילוק בין עצירה לשאר צרות וזה כפירש״י וכ״כ הריט״בא. ולמה שדקדק הל״מ אפשר דמה שהרגיש הה״מ היינו שהטעם קצר ושנוי במשנה:
ב
דין ב'. ופגע בהם יום מאלו וכו' עיין בס׳ גבורות אנשים דף ל״ה ובתשובות מהר״י מולכו כ״י סי' כ״א:
ג
דין ג'. ט״ו בשבט וכו׳ עיין תשובות מהר״ם ד״פ סי' ה׳ בית דוד סי' ש״ן ותשב"ץ למהר״מ סי׳ ק״י: