ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקסח
א
דין א'. שכח ואכל כזית וכו' מי שהוא שרוי בתענית ושכח ויקח את המאכל"ת ובירך עליו ונזכר מהתענית יאכל פחות מכזית מפני הברכה ועולה לו התענית. מורי הרב בספרו נחפה בכסף א״ח סי׳ ז׳ והרב אדמת קדש ח״א א״ח גמגם בזה ואין דבריו נראין ומצאתי בתשובות הר׳ מהר״ר שבתי גארמיזאן כ״י מרבנן קשישאי אשר בע״הק ירושלם שנשאל על זה והשיב כדברי מורי הרב ז״ל ועמ״ש הרב פרי הארץ ח"ב א״ח סי' ז' דאם היה אוכל וא״ל שעלה ע״ה יפלוט ע״ש באורך:
ב
כזית איבד תעניתו וכו' ה״ה אם שתה רביעית מים אחר עמוד השחר איבד תעניתו הרב החסיד מהר״ר יעקב מולכו בתשובותיו כ״י סי׳ י״ד:
ג
דין ב׳. ה״ז ליה ופורע ליום אחר וכו׳ אם הוא יום שני או יום ה' קבלתי פרטתי שילוה ליום ב' או יום ה' אחר. הרב תפארת שמואל בהגהות הרא״ש פ"ק דשבת:
ד
הגהה. או מתענה ב׳ וה׳ וכו' עיין לעיל סי׳ תקנ״ב דין י״א ובס' בית דוד סי׳ שמ״ד:
ה
קבל להתענות יום ששי כשאימר תחנון ואירע יום י״ג סיון יום ששי וקצת אין אומרים בו תחנונים חייב להתענות בית דוד סימן שמ״ה משם רבו:
ו
ואירע ברית וכו׳ אם הוא בעל ברית ביום שמת אביו עיין בית דוד סי׳ שמ״ז:
ז
אשה שאחר חג הסוכות נדרה להתענות ב' וה' עד שיעלו הב' וה׳ מ' יום והיה בדעתה שהיא משלמת מ' יום קודם הפסח ובאו ימי השילום שבוע קודם הפסח ואכתי פשו לאחר הפסח והתענית ששה רצופים שבוע קודם הפסח להשלים מ' יום מאחר שסברה שיושלמו קודם הפסח א״כ אין פיה ולבה שוין בעת הנדר ומה שעשתה היה לפנים משורת החן דיה והותר. ואין צורך שתתענה אחר הפסח ב' וה' להשלים במספר ארבעים ב׳ וה׳ מהר״ם פרובינ״צאל בתשובותיו כ״י סי' ע״ב:
ה
נדר להתענות בכל חומרת תענית צבור חייב בחומרי ט״ב ואם הוא ליל טבילה מותר הרב מהר״ר פארדו בש״ות מכתם לדוד סי׳ ך׳ ולי ההדיוט יש לפקפק:
ט
נדר להתענות ערב ר״ח ושובבי״ם וכיוצא ואירע לו ברית עיין בית דוד סי' שמ״ט:
י
ואירע ברית מילה וכו' עמ״ש הרב פנים מאירות בתשובותיו ח״ב סי' כ״ג:
יא
דין יו״ד. הנודר לילך על קברי הצדיקים וכו׳ אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו אותה להשתטח על קברי הצדיקים בח״ל או יושב ירושלם ורוצה ללכת על קברי צדיקי שבא״י שרי לילך אדעתא לחזור. מהר״ם מזרחי בס' פרי הארץ ח"ג כ״י סי' ו' מי״ד:
יב
דין י״א. ואירע בהם תענית חובה ועולין וכו׳ אבל מהר״ם פרובינ״צאל בתשובה כ״י סי׳ ע' חולה דאין עולין לו מן המנין: