אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תקס

סימן תקנט

א

דין א׳. בנין מסויד ומכוייר וכו׳ והלוקח חצר מסויידת וכו' עיין מ״ש הרדב"ז סי' תר"מ:

ב

אפי׳ בונה חדר אחד צריך לשייר. ש"ות שאלת יעבץ סימן קס״ט:

ג

אמה על אמה וכו׳ בפעם אחת אמה על אמה סגי לכל חדרי הבית אף שהם רבים דיו לשייר אמה על אמה כנגד הפתח הראשון ש״ות שאלת יעבץ סי' הנז':

ד

בחומרא דטרכסיד יש מקום להקל. שם בתשובה הנז׳:

ה

דין ג'. שהעורך שלחן וכו' יש מי שכתב דבשבת אין לעשות שום הכר זכר לקרבן ולמקדש לא בשלחן ולא בתכשיטי נשים:

ו

דין ג׳. דברי תשבחות או שיר של הודאות וכו׳ בס׳ מעשה רקח פ״ח מהל׳ תפלה נשאל על המשוררים קדיש וקדושה לחן שירי נכרים והאריך לאסור ובכלל הביא דברי מהר״ם די לונזאנו בס׳ שתי ידות דף ק' שכתב בשם ס׳ חסידים ויזהר מי שקולו נעים שלא יזמר ניגונים נכרים ודקדק שלא כתב שירים נכרים דזה פשיטא דאסור אלא ניגונים נכרים כלומר אף דהשיר הוא קדוש הניגון נכרי יפסידהו וכו׳ ע״ש ונעלם ממנו דברי מהר״ם די לונזאנו עצמו שם בס' שתי ידות דף קמ״ב שכתב וז״ל וזאת היתה לי סיבה גורמת לחבר רוב שירי על ניגוני הישמעאלים וכו' וראיתי קצת חכמים כמתאוננים רע על המחברים שירות ותשבחות לשי״ת על ניגונים אשר לא מבני ישראל המה ואין הדין עמם כי אין בכך כלום עכ״ל וע״ש מ״ש הרב מהר״ם ד״ל בענין זה ומה שהשיג על מהר״י נאג"רה בשירותיו:

ז

דין ה'. אסור לאדם שימלא פיו שחוק וכו'. איסור זה וכיוצא לישן ביום ולשמש בשני רעבון אין עליו מלקות ולא נדוי אלא קורין אותו עובר על תקנת חכמים. תשובת הגאונים הביאה רבינו ירוחם נתיב י״ו ח"ג ומרן בבדק הבית י״ד סי׳ קנ״ז ועיין בריח שדה בש״ות סי׳ י"ב:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה