ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקנו
א
כשרואה הנר אומר בורא וכו׳ עמ״ש הרב ט״ז ומ״ש בעניותי לקמן סי' תרצ״ג בס״ד ע״ש:
ב
ובליל מוצאי ט״ב מבדילין וכו' חולה שאוכל בט״ב יבדיל תכף במוצאי שבת. הרב כנ״הג בתשו' א״ח ח״ב סי' ע״א:
ג
זה החולה שמבדיל תכף במ״ש אפשר דיכול להוציא בני ביתו דהרי הוה מבדילינן במ״ש ויהבינן לינוקא אי לאו משום דאתי למסרך ובכי האי גוונא לא גזרינן וכ״כ הרב מטה משה סי׳ תש״ל דהצם בעשירי ישמע בליל עשירי הבדלה מאחרים והביא ראיה מהנז׳ ומדין אונן ע״ש. ובסי׳ תקנ״ט כתב הטור דבמילה יהבינן לתינוק ולא חיישי' דילמא אתי למסרך דלא קביע בכל שתא וה״ה בנ״ד:
הן אמת דמרן בבית יוסף שם כתב דלא קי"ל הכי אבל בש״ע כתב ’ דאם אין היולדת שם יטעים לתינוק ועיין בשיירי שם ובליקוטי הפר"ח סי׳ תקנ״ד. אמנם בנדון זה אפשר דכ״ע מודו דלא גזרי׳ דאתי למסרך שהרי החולה הזה גדול וכמה שנים התענה ועתה ידע דלהיותו חולה קאכיל וגם אינו עושה שום דבר בשבילו לגזור בו דבלא״ה הוא מבדיל לעצמו ואינו עושה מעשה כי אם לעצמו ובכה״ג אפשר דכ״ע מודו דיכול לכוין להוציא אחרים ולא שייך ביה גזירה דאתי למסרך. ועיין בט״ז לעיל סימן שכ״ב:
ד
מבדילין על הכוס וכו' עמ״ש הרדב״ז בתשובה סימן תרמ״ב: