ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקטז
א
דין ג׳. ומשלחין תפילין כיון שראויים וכו׳ סנדל המסומר כתב סמ״ק דמותר לשלחו. והרב שיירי כנה״ג הביא משם מהרי״ל דדבריו ע״פי תירוץ התוס׳ פ׳ במה אשה ופירש כוונתו דס״ל למהרי״ל דהתוס׳ שם תירצו שני תירוצים וסבר דלתירוץ ראשון לרבנן דר׳ אלעזר כר׳ שמעון כי היכי דשרי לטלטלו שרי לשלחו בי״ט והסמ״ק סבר כתירוץ זה ויש לתמוה היכי שביק סמ"ק סברת ר״א בר״ש ופסק במחלוקותו וכו׳ סתם במשנה ומחלקת בברייתא הלכה כסתם משנה וכו׳ ועוד שהרי כתב הר״ן וכו' והכא בין פ״ק דביצה בין פ' במה אשה שקלי וטרו אמוראי אליבא דסתם ונראה דמהרי״ל מפרש דלתירוץ ראשון דפליגי בהא ר״א בר״ש ורבנן בהא אף פ״ק דביצה פליגי דת״ק דתני אבל לא סנדל המסומר הוא ר״א בר״ש וכו׳ אבל במאי דתני זה הכלל חולק על ת״ק וכו' לאתויי וכו׳ סנדל המסומר וכו' אבל אשר אני אחזה שכל דברי התוס' הם תירוץ אחר וכו' עיין שם בס' שיירי כל דבריו באורך:
ומאי דקשיא ליה ברישא למה שפירש בדברי מהרי״ל דה״ל לסמ״ק לפסוק כר"א בר״ש דהלכה כסתם משנה אומר אני דאי מהא לא איריא דהא אתמר עלה התם פ׳ במה אשה דף ס׳ אמר רב מתנה אין הלכה כר״א בר״ש ולהכי הסמ״ק פסק כרבנן. והא דשקלי וטרו שם בפסק משנה דביצה היינו משום דמינה נשמע דאסור לנעול בי״ט מנעל המסומר לכ״ע:
אכן אי קשיא הא קשיא דאמרו שם אהא דא״ר מתנה פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא מסתבר טעמיה וכו׳ ואי אמרת דסתמא דביצה דלא כרבנן מאי פריך פשיטא וכו׳ הרי סתם משנה כר״א בר״ש וטובא אשמועינן דלא קי״ל כהך סתמא ואמאי אצטריך לשנויי מהו דתימא וכו׳. ותו קשה דאיך אפשר לומר דהא בהא תלי ומאן דאסר לטלטלו אסר לשלחו ומאן דשרי לטלטל שרי לשלחו וסתמא דמתני׳ דביצה ר״א בר״ש הא אמר אביי התם פ״ק דביצה אסור לנעלו ומותר לטלטלו אסור וכו׳ ומותר לטלטלו מדקתני אין משלחין דאי ס״ד אסור לטלטלו השתא לטלטלו אסור משלחין מיבעיא הרי דבפירושיא אתמר ודהך מתני' אתיא כמ״ד מותר לטלטלו. ועוד יש לדקדק בדבר הרב שיירי כאשר יראה הרואה: