ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תצג
א
דין א׳. הגהה. מיהו מל״ג ואילך וכו' עמ״ש בתשו׳ חינוך בית יהודה סי' כ״א ועיין בס' בית דוד סימן רע״ט וסי׳ רפ"א ועמ״ש הר״ש בן הרשב״ץ סי׳ תרכ״ב:
ב
דין ב'. נוהגים שלא להסתפר וכו׳. אבל שאירע ז' שלו ע״פ והיה שבת מותר להסתפר בח"המ אף שהוא עומר. הרב דבר משה ח״א א״ח סי׳ ל״ב ועיין מ״ש הרב בית דוד א״ח סי' רע״ח ועמ״ש הרב אליהו רבה דנוטה לאסור מיהו בערב ז' של פסח אפשר דמותר. ועמ״ש בית דוד סי׳ ז״רע ובס' בית הרואה דף כ״ח:
ג
אם נשלמו שלשים אחר ל״ג לעומר אין להסתפר עד עצרת. הרב דבר משה בתשובה סי׳ הנז׳:
ד
דין ב׳. הגהה. ומרבים בו קצת שמחה וכו׳ כתב הרב מג״א משם כתבי האר״י זצ״ל דגדול א' אמר נחם ונענש והשיגו בס׳ יד אהרן דלא נענש אלא מפני שמחת רשב״י וכו׳ ע״ש ולק״מ דיום ל״ג לעומר הוא יום שמחת רשב״י וכן משמע שם בס' הכונות שסידר מהר״ש ויטאל וגם כתבו דפטירת רשב״י היה יום ל״ג לעומר והוא יומא דהלולא דיליה אך עם כל זה עדיין אפשר דהקפידא היה שהיה שם על ציון רשב״י והראיה שלא נענש מקודם כשאמר בשנים שעברו. ומ״מ יפה כתב הרב מג״א דמזה נלמוד דעכ״פ הוא יום שמחה והגם שלא יהיה עונש ראוי לשמוח ודוק היטב כי קצרתי:
ה
דין ג'. יש נוהגים להסתפר בר״ח אייר וטעות וכו׳ אבל הרדב״ז בתשובות החדשות סי׳ תרפ״ז התיר. ועמ״ש הרב בית דוד סי' רע״ו וסי' ז״רע ובסימן ר״ף התיר להסתפר ליל ע״ש ל״ג לעומר שהיה אונס ולא יוכלו להסתפר ביום עש״ב וכל דברי האחרונים הם במונח שהטעם מאב״ל ימעט בגלוח אך יש סוד בדבר כנודע:
ו
הרב מהר״י אשכנזי ז״להה היה מחמיר כל הז' שבועות שלא להסתפר עד ערב חג השבועות מר זקנינו הרב החסיד מהר״א אזולאי ז״להה בהגהותיו כ״י וכ״כ בהגהות הרב המקובל מהר״ר יעקב צמח ז״להה. וכן הוא האמת ככתוב בס' הכונות מועתק מכ״י מהרח״ו ז״צל. ודלא כהרב טור ברקת ומי שכתב משם האר״י זצ״ל להסתפר יום מ״ח. והן אמת שמהר"ש בנו של הרב מהרח״ו העיד שפעם א׳ אביו נסתפר ביום מ״ח ויאמר אביו שהיה לסיבה ע״ש בס' הכונות. לכן הנוהגים כמנהג האר״י זצ״ל ראוי להחמיר עד ערב שבועות אם לא על פי סיבה:
ז
הגהה. משום לא תתגודדו וכו' עמ״ש בעניותנו בספרי הקטן שער יוסף דף ס"ו ובהגהותי על הרמב"ם בס״ד:
ח
דין ד׳. נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה וכו׳ כתב בשבלי הלקט סי' ע״ד הטעם זכר לנשים צדקניות שנתעסקו בכבוד תלמידי ר״ע וכו׳ עש"ב. ובשבלי הלקט כ״י סימן רל״ה כתוב טעם אחר לפי שהעומר בא משעורים ושיעורו עשירית האיפה וכן מנחת סוטה עשירית האיפה קמח שעורי׳ על כן נהגו נשים שלא לעשות מלאכה כל הלילות של ספירת העומר להיות להם לזכר בעבור תהיה יראת ה' על פניהם ונוסדו כל הנשים. ומשמע לפי טעם זה וגם מדבריו בטעם ראשון דהוי האי מנהגא לנשי׳ אבל לפי הטעמים שכתב הטור משמע דאחד אנשים ואחד נשים וכמ"ש הרב כנ״הג ע״ש:
ט
מנהג זה נוהג עד שבועות כ״כ הרב כנ״הג וכן נרא' לפי טעם האחרון של הרב שבלי הלקט כ״י הנז'. והוא מפורש בתחילת דברי הרב שבלי הלקט בנ״י והוא בדפוס ג״כ שכתב נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת. וכ״כ הרב צידה לדרך מאמר ד' כלל ג׳ פי״ג יש שאין עושין מלאכה משעת ערבית ועד שחרית מפסח ועד עצרת וכו׳ והנשים אינם עושות מלאכה משקיעת החמה עכ״ל ומוכח בדברי הרב כנ״הג דהמנהג גם לאנשים והוא עד עצרת וק״ק על הרב שלא הביא דבריו ודברי שבלי הלקט ואינהו סייועי מסייעי ליה:
י
מי שהזמין להשיא בתו בע"פ וכו׳ והורה הרב בית דוד סי׳ רפ"א שישא בר״ח אייר אך לא יסתפר. הרב מהר״ש פלורינטין בס׳ בית הרואה דף כ״ו חלק עליו דהחתן הוא כמלך ושרי ע״ש באורך. והגם שיש לגמגם קצת בדבריו כמבואר למעיין הדין דין אמת דשרי החתן להסתפר כן נראה לי. וכבר ראיתי להרב טור ברקת ומהר״ש שער אריה בחידושיו כ״י ומהר"ר ישראל שלמה לינגו בכ״י שדחו בשתי ידי' מנהג זה שלא לישא בימי העומר וכתבו שהוא מנהג חדש לא שערוהו רז״ל וכתבו דלפום דינא ודרך האמת אין לו מקום זהו תורף דבריהם בקיצור והגם שיש להשיב על כל דבריהם וגם לפי האמת נראה דיש בו טעם מ״מ בנדון הנז' וכיוצא בו יש להתיר ועמ״ש הרדב"ז בתשוב' הנז' ודוק היטב כי קצרתי: