אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תפח

שיורי ברכה

א

דין א׳. הגהה. ומברכין לקרות וכו׳ הוא דעת מהר״ם והרא״ש דחה דבריו דגומרין משמע קורין כאותה ששנינו גומרין אותה עם הנץ הספה והרב ראש יוסף הקשה עליו דא"כ גם כשמדלגין יברכו לגמור והאריך בזה. ושמעתי שהשיגו עליו דאשתמיטיתיה דברי הרא״ש פ׳ היה קורא שכתב דהא דמברכין לגמור ולקרות היינו להזכיר לעם אימתי גומרין ואימתי מדלגין והביא דבריו מרן בב״י סי׳ תרמ״ד. ועמ״ש בעניותינו לעיל סימן נ״ח אות ג׳:

ב

דין ג׳. הגהה. ואם מוסיפין בי״ט וכו׳ עמ״ש הרב ט״ז מדברי התוס' פ׳ הקורא עומד עש"ב ועיין מ״ש בעניותנו לעיל סי׳ רפ״ב אות ב' באורך בס"ד:

ג

מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם וכו׳. אם סיים בפ׳ ליל שמורים כיון שכבר אמר העולה חמישי הברכה א״צ לקרות עוד. הרב בית דוד סי׳ ס׳:

ד

אם קרא ביום ראשון פ׳ שור או כשב א״צ לחזור ולקרו׳ פ' משכו דבר משה ח״א א״ח סי׳ י״ד וכתב שכן הסכימו הרב מר אביו ומהר״ם פלו״רינטין:

ה

בעת הוצאת ס״ת נמצא כתוב מהאר"י זצ״ל סדר תפלה כנודע וכתוב שם שיאמר י״ג מדות וכן יעשה במוסף וביום שני. וכתב המופלא מהר״ם זכותו באגרותיו כ״י כי מקום השנות זו התפלה במוסף הוא כשאומר הש״ץ כבודו מלא עולם וביום ב׳ בהוצאת ס״ת ובי״והך במנחה בעת הוצאת ס״ת. והי״ג מדות יקראם בקריאת התורה משני טעמים אחד כולל דהכי יליפנא משמיה דמרן האר"י זצ״ל שאין היחיד אומר כלל הי״ג מדות אלא בחילופיהן באת ב״ש והשני הפרטי כי אין כונת אמירת י״ב מדות בי״ט כאמירתן בחול וע״כ אין אומרים פסוק ויעבור בתפלת י״ט כלל כי אז הכונה בבחינות עליונות והוא סוד אמירתן ג״פ ואין בנו כח אפי' ברבים לאומרם דרך תחינה אלא דרך שבח על דרך שאומרים י״ג מדות של מי אל כמוך ומינה דעיקר אמירתן הוא כקורא בתורה ודוקא בי״ט הראשונים שאז מאיר עצמות בחינת המועד. ולהיות כי תפלת בריך שמיה אין עיקרה אלא בתפלת מנחת שבת א״כ נכון לומר תפלת י״ט בשחרית כשחל י״ח בשבת. ובא״י שאין שם אלא י״ט א' ובמנחה אין ס"ת אין משלשים התפלה הנז' עכ״ד הרמ״ז ז"להה בכ״י:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה