אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תפב

סימן תפא

א

דין א׳. מי שאין לו מצה וכו׳ חולה שהיה מסוכן בימי הפסח והרופאים מסופקים אם תועיל לו אכילת מצה אם לאו כיון שיודעים שאכילת מצה תזיק לו מאכילין אותו חמץ מפני הרחקת הנזק דהא דקי״ל דמפקחין אף לחיי שעה כ״ש אם יודעים שיתרפא ותועיל לו אכילת חמץ. מר זקנינו הרב מהר״א אזולאי ז״להה בהגהותיו כ״י משם ס׳ צרור החיים כ״י ועמ״ש הרדב״ז בתשובות החדשות סימן רמ״א בהנהגת נתינת מי שעורים לחולה בפסח עש״ב ועמ״ש האחרונים סי׳ ת"ן וסי׳ שמ״ג. ועיין בתורת חיים למהרח״ש ח"ג סי' ז׳:

ב

אם בא אדם בספינה ולא עלה ליבשה עד יום ט״ו לא יעשה הסדר ביום ואינו כמו קדוש דאם לא קידש דמקדש ביום דגבי מצה הרי אמרו אינה נאכלת אלא בלילה. כך שמעתי בשם מורי הרשב״א. ס׳ צרור החיים כ״י. הביאו מר זקני הרב ז״להה ועמ״ש האחרונים בריש סי' תע״ג ובסימן תפ"ה:

ג

שנים שהיו בבית האסורין או במדבר בליל פסח ואין להם כי אם כזית אחד מצה בצמצום. מאן דאלים גבר וחוטף כזית מצה ואוכלו. בית יהודה סי׳ נ״ח.

ד

אם אין לו רק פחות מכזית מצה בליל פסח אין לו חיוב כלל לאוכלו ולאו מצוה הוא כלל. הרב שבות יעקב ח״ב סוף סי׳ ח״י. ונראה לי דקצת מצוה איכא. וזכר לדבר מדקי״ל חצי שיעור אסור מן התורה וה״ה דאיכא קצת מצוה בחצי שיעור. ולא יהא אלא לזכר המצוה צריך לאוכלו: .

ה

הגיע בכפר עכו״ם ערב פסח ומצא עכו״ם נתן קמח בעריבה ללוש ונתן ישראל המים לשם מצה והעכו״ם גלגל ולש ואחר זה ישראל הפריש חלה ולא הי״ל מצה אחרת כי אם כזית מאשתקד. בשעת הדחק כזה יקדש ויברך המוציא ומצה על עוגה זו ואח״כ יאכל כזית מצה דאשתקד לאפיקומין. יהא גברא שרי למיכל קטניות בלי התרה שאין לו מתירין כי הוא לבדו ישראל. ויזהר מהאורז. ואם אינו מוציא כלים חדשים שרי להגעיל כלי שאינו בן יומו אפי׳ בי״ט. הרב מהר״ד פארדו נר״ו בש״ות מנחם לדוד א״ח סי' ך':

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה