אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תנב

סימן תנא

א

דין א׳. יש להזהר להגעיל וכו׳ הרב פר״ח העיר היכי שרינן להגעיל והא אין מבטלין איסור לכתחילה והביא דברי הר"ן פ' אין מעמידין ע"ש ויש מקשים ממ״ש הרב פר״ח גופיה בי״ד סי' קכ״ב דשם דחה דברי הר"ן ולק״מ דכונת הפר״ח פשוטה וכבר ראיתי למורי הרב ז"להה בספרו הבהיר נחפה בכסף בביאורו להרא"ש שהאריך בזה ע״ש:

ב

דין ה'. הגהה. אין מגעילין בשום משקה וכו' מיהו בדיעבד מהני וכו' דין זה מארחות חיים וכתב עליו ה' פר״ח וליתא דהרמב״ן ס״ל דאף דיעבד והרשב״א ס״ל דאף לכתחילה וכו׳ ע״ש ולק״מ על ארחות חיים דהרואה יראה בא״ח דהביא סברת הרמב״ן וסברת הרשב״א ואח״כ הביא סברא זו בשם יש אומרים וזו סברא שלישית ע"ש ותכל תלונת הפר״ח דכבר הרב ארחות חיים ידע שפיר סברות הרמב״ן והרשב"א על מתכונתן רק דיש סברא אחרת לראשונים ודוק:

ג

דין ו'. לתוך כלי אחר וכו' מצאתי תשובה לרבי' יוסף הלוי ן׳ מיגש זצ״ל בתשובותיו כ״י סי׳ צ״ח בענין הגעלת יורה קטנה בתוך גדולה וראיתי להעתיקה פה. וששאלת על מה שאמרו בהגעלה יורה קטנה לתוך יורה גדולה אם צריכה היורה הגדולה הגעלה קודם אם לאו ואם היא צריכה הגעלה בפני עצמה ואז יעשו בה הגעלה לכלי' אחרים גם שהכלי הראשון נטהר הנה נתחייב שבהגעלה נפלט הגיעול שבו ביורה הגדולה ואיך יגעיל בה כלי אחר ואת״ל שמותר להגעיל ביורה שאינה טהורה אם זה מותר בהחלט ואפילו בכלים שיש בהם גיעולי עכו"ם או מ״מ צריכה היא להיות טהורה מגיעול יבאר לנו כל זה ויפרש לנו פי' מ״ש כבולע ובניצוצות כך פולטו בניצוצות. תשובה. דבר זה סובל שני דרכים האחד הוא שנאמר שמ״ש יורה קטנה לתוך יורה גדולה שרצו לומר לתוך יורה גדולה טהורה אם שתהיה מעיקרה של ישראל או אם היתה לקוחה בתר דמהדר לה לישא אפומא ומגעילה מגעיל בה היורה קטנה ואחר שיגעיל בה היורה קטנה יחזור לאהדורי לה לישה אפומא ויגעילנה פעם שנית. השני הוא שנאמר שהכלי אינו בולע השומן ונכנס בחלקיו בחוזק כמים רותחים אא״כ יצא אותו שומן מהבשר עצמו שלפי שהיה שם עיקרו וממשו היתה יציאתו חזקה ודחייתו והבלעתו בכלי בחוזק המים רותחים שמתבשל בהם. אבל אם השומן לא יצא מעיקרו וממשו אלא מהכלי שהוא בולע בו הנה כשהוא יוצא ממנו במים הרותחי׳ אין כח בדחייתו כל כך לשיכנס בגוף הכלי האחר לפי שאם היינו מדמים שהכלי שנעשית לו הגעלה בכלי אחר שהגיעול היוצא ממנו הוא נכנס בכלי האחר היינו ג״כ אומרים שאחר שיוצא ממנו חוזר ונבלע בו שאיזה הפרש יש בין הכלי עצמו ובין הכלי שנגעל בתוכו וזה נמנע לפי שא״כ הוא לא היתה הגעלה עולה בידינו מעולם אלא ע״כ כדאמרן שכיון שאין הטעם יוצא מתוך הבשר והשומן עצמו אלא מתוך הכלי שהוא בלוע בתוכו אין בו כח לכשיוצא להבלע בכלי לא בכלי שיוצא מתוכו ולא בכלי שנגעל בתוכו וזה הדקדוק אם תעיין בו תמצאהו נכון וברור והוא אצלינו יותר אמיתי ויותר מכוון מהדרך הראשון. ובפירוש מ״ש מה בולעו בניצוצות וכו' הכוונה בו שכמו שנכנס השומן בכלי באמצעות המים הרותחים כלומר בעת בישול הבשר בו לפי שכח רתיחת המים מוציא השומן ממעקים ומובילה אותו ומכנסת אותו בגוף הכלי כן אם הרתיחו המים באותו כלי אותו חוזק של הרתיחה הוא מכניס המים בגוף הכלי ומתוך השומן עד שהוא יוצא מגוף הכלי אל המים וכיוונו בזה אל רתיחת המים בניצוצות לפי שהמים כשמרתחין על האש מטבעם שניצוצות נתזין מהם קצתם בקצתם עכ"ל:

וצופה הייתי בגיליון כתוב מטהרת יד הקדש כתב הרב החסיד מהר״ר חיים משה הלוי נזיר ז״להה אביו של הרב מטה יוסף וז״ל אמר משה חיים הלוי סברת רבינו הרב ז״ל בזה הדרך השני הנראה אליו יותר היא מחודשת וכעת לא למדנוה בדברי שום מורה זולת עכ״ל:

ואנן בעניותין אמינא דלא מסתייה דלא גמרינן לה מגדולי המורים אלא שמדברי הראשונים משמע דלא סברי כסברתו ז״ל כאשר יראה הרואה ולבבו יבין מדברי הראשונים שהביא מרן בב״י ודוק:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה