ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תמד
א
דין א'. וצריך לעשותה קודם שעה עשירית. הנכון שיערוך שלחנו ויברך המוציא על מצה עשירה ויאכל ממנה כזית ויברך עליו ברכת המזון על הכוס ואע״ג דכתיב ואכלת ושבעת וברכת ה״מ מן התורה אבל מדרבנן אפילו לא אכל אלא כזית מברך עליו ויאכל וישתה דברים המגררים הלב כדי שיאכל מצה לתאבון. הרדב״ז בתשובות החדשות סי' תפ״ט:
ויש להעיר דבאתרא דלימול בהא דכתיב ואכלת ושבעת וכו' דהוא דבר פשוט ומה גם דאיכא מרבוותא דסברי דכזית דאוריתא נמי. ליעול מר דמצה עשירה פת הבאה בכסנין ודינא הוא דלא מברך אלא א״כ קבע. ועוד אחרת דמסתמא דעביד נטילה ומברך ובכזית איכא מ״ד דלא יברך והו״ל להרדב״ז לבאר כל זה. הגם דבכל זה יש דעות וגם אי סבר דסעודת שבת משויא ליה קבע. או דלהיות אוכל זה לסעודה ג׳ ושלחן עורך הוי קבע הו"ל לבאר השתא דנחית לאפוקי שאינו שבע מזה וכתיב ואכלת ושבעת טפי הו״ל לבאר כל הנז׳:
ומ״מ נראה דהנכון שיטול ידיו ויברך ויאכל כביצה ויותר מעט ממצה עשירה דכיון דרגיל לקיים סעודה ג' תדיר בפת ובקביעות סעודה השתא נמי הוי קביעות ויברך ברכת המזון כן נראה לי ועמ״ש לעיל סי׳ רצ"א בס״ד: