אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תלא

סימן תל

א

דין א'. בתחילת ליל י״ד וכו' הוא דעת הראב״ד הביאו הר״ן ומהרח״א בס' ישרש יעקב כתב ובש"ס ותנא דידן מ״ט לא תנא לילי משום פתח דברך יאיר ומכאן תשו' למ"ש הר״ן בשם הראב״ד דנקט אור להשמיענו דצריך לבדוק מבע"י וק׳ דא״ה מה הקשה מ״ט לא תני לילי והלא הוצרך להשמיענו האי חידושא דצריך לבדוק מבע״י עכ״ל ומה דמייתי משמא דגמרא דמשני משום פתח דבריך יאיר הוא אגב שיטפיה דמאי דמשני הש״ס הוא לישנא מעליא נקט אלא דהרז״ה פירש משום פתח דבריך יאיר ותנא דבי שמואל לא היה זה פתיחת דבריו וכבר השיגו הראב״ד בס׳ תמים דעים סי' רמ"ה דזה אין לו טעם:

ומאי דקמותיב מינה לדברי הראב״ד לק״מ דהר״ן בשמו ביאר דבריו דמשום לישנא מעליא לא היה התנא שם חשך לאור אלא משום דבעי לאשמועינן דהבדיקה תהיה בזמן שיהיה בו אור קצת תני אור לי״ד אלא דאי לאו משום לישנא מעליא הוה תני בתחילת ליל י״ד ומשום לשון צח ונקי נקט אור עכ״ד וא"כ מאי דפריך מ״ט לא תני לילי היינו דהול״ל בתחילת ליל י״ד כמבואר וכ״כ הפר״ח:

וראיתי להרב פר"ח שכתב דהא דתניא גבי שלמים יכול יהא נאכל אור לשלישי ותנן בכריתות המפלת אור פ״א קשי להראב״ד דהא הני מיירי לאחר צאת הככבים ומשום לישנא מעליא לא היה שם התנא חשך לאור ועוד דתנא דבי שמואל דתני לילי י״ד בודקין אמאי לא אשמועינן הך רבותא וכו׳ ע״ש ואשתמיטיתיה דהראב״ד ז״ל גופיה הוא מותיב לה והוא מפרק לה מהנך דוכתי לשיטתו כמבואר בדבריו בס׳ תמים דעים סי׳ רמ״ה:

ב

מי שמתו לפניו מוטל ליל י״ד הוא פטור ממצות בדיקה ויבדקו לו אחרים. הרב מהר״י עאייאש בש״ות בית יהודה ח״א סי׳ ה׳ בסוף התשובה:

ג

דין ב'. אפי׳ אם יש לו עת קבוע ללמוד וכו׳ הרמב״ם כתב אין קובעין מדרש בסוף יום י"ג וכן החכם לא יתחיל לקרות בעת זו שמא ימשך וימנע מבדיק׳ חמץ בתחילת זמנה ובס' חק יוסף ס״ק ד׳ כתב ודברי הרמב"ם. נלמד מש״ס דאמר אביי האי צורבא מרבנן לא ליפתח בעידנא באורתא דתליסר נגהי ארביסר והוה סגי ליה נגהי ארביסר אלא ללמוד דמסוף יום י״ג אסור כ״כ הכ״מ וליכא למימר דילמא ס״ל כדעת הראב״ד דמצוה היא בתחילת הלילה שיש בו עדיין יום והוא אורתא דתליסר נגהי ארביסר זה אינו דא״כ אמאי קתני שמא ימשוך ת״ל דזמנה הוא אלא ודאי דאסרי קודם הזמן דשמא ימשיך עכ״ד ומדבריו מוכח דסבר דדעת הראב״ד הוא דקודם תחילת הלילה שהוא סוף יום י״ג יבדוק ואין לומר דהרמב״ם סבירא ליה הכי וכו' ואם זה הוא כוונתו אינו מחוור דדעת הראב״ד שיבדוק בתחילת ליל י״ד ממש וכן מפורש בדבריו בס׳ תמים דעים דשמואל דתני לילי לפרושי מתני׳ אתי אלמא בתחילת הלילה הוא וא״כ סוף יום י״ג הוא קודם התחלת הזמן ושפיר קאמר הרמב״ם שמא ימשך דאכתי לא מטא זימניה וכן נראה דהרמב״ם סבר כדעת הראב״ד ומשום דקאמר אביי שמא ימשך מתוך הענין פירש הרמב״ם דברי אביי על סוף יום י״ג וכ״כ הרב פר"ח והשיג על מ״ש מרן דנפקא ליה מדאמר אביי אורתא דתליס׳ נגהי ארביסר דהול״ל נגהי ארביסר ומדקאמר אורתא דתליסר אשמועינן אף בסוף יום י״ג דאין ראיה כלל מזה דהכי ארחא דלישנא כדאמרינן פ״ק דברכות בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארביסר הוה קאי וכיוצא בזה אמרו בשאר דוכתי עיין בפר״ח באורך:

והן עתה לפי שעה נזדמן לידי בקראי ספר חדש זה שמו באר יעקב להרב מהר״ר יעקב מפירדא וראיתי שהביא השגת הר׳ פר״ח על מרן הנז' וכתב דלק״מ דאי נקט הש״ס בברכות ושאר דוכתי נגהי ארביסר לבד נוכל לפרש בשני ענינים או ביום י״ד ונגהי ממש כדס״ד דש״ס בפסחים או ליל י״ד כדמסיק הש״ס באתרא דר״י קרי נגהי לילי ולהכי הוצרך הש״ס בשאר דוכתי דהביא הפר״ח להורות דנגהי הוא לילה ואי הוה נקט פלגא אורתא דתליס' לבד ולא נקט נגהי ארביסר לא ידענא אי רוצה בהאי אורתא דקמא יומא דתליסר או לאחר יומא דתליסר להכי הוצרך הש״ס למנקט תרווייהו משא״כ הכא דמסיק הש"ס קודם לבדיקת חמץ דוקא בלילה ליכא למטעי דנגהי יממא והא דקאמר אורתא די״ג למותר זולת אתא לאשמועינן. כמ״ש הכסף משנה ובזה מיושב דעת הטור וליכא למימר כסברת ה״ר יונה דלא יפסיק מדלא קאמר הש״ס דהלומד יפסיק דקודם זמן הבדיקה אם לומד לא יפסיק עד זמן הבדיקה אבל בזמן הבדיקה צריך להפסיק כמ״ש הטור עכ״ל בקצור עיין בדבריו באורך:

ומאי דתריץ יתיב לקושית הרב פר״ח אינו מחוור דמאי אמרת אי נקט נגהי ארביסר בההיא דברכות אנו מסופקים דשמא נגהי יום לימא אורתא דארביסר ותו ליכא למטעי כלל ומאן שם ליה למימר נגהי שהוא לשון מסופק ויצטרך לומר אורתא דתליסר. ותו דהתם בברכות הכי אתמר רב אשי אמר בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארביסר הוה קאי והכי קאמר משה לישראל אמר הקב״ה למחר בחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים וא״כ הדבר ברור דהוה סגי ומסגי דילמ׳ נגהי ארביסר וידעי' דהוא לילה דהא קאמר למחר בחצות הלילה כי האידנא ומוכח דבחצות ליל ארביסר קאי והא עדיף ממה שכתב הוא ז״ל דפ״ק דפסחים לא אצטריך לפרש דהוי בלילה דכבר מסיק דבדיקת חמץ בלילה דהכא רב אשי גופיה בדבריו עצמם מפורש דהוא לילה אלא ודאי מוכח כדברי הפר״ח דהכי אורחיה דש"ס. ומה שישב בזה דעת הטור ק״ק דלדבריו אמאי הטור השמיט דין אביי דלא לפתח מסוף יום י״ג אלא מוכח דהטור מפרש בפשטו בתחילת הלילה והדק״ל מה שהקשה מרן על הטור. ורבינו מנוח בביאורו כתב כדברי מרן ע״ש:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה