ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תט
א
דין ב'. שכל דבר שהוא מד״ס לא גזרו עליו בין השמשות וכו' עמ"ש הרב טורי זהב ועמ״ש הרב פנים מאירות ח״ב סי' פ״ה ע״ש באורך:
ב
דין ז'. שהם כששה ביצים מפת וכו׳ עמ״ש הרב הלבוש דגבי ערוב הקלו אף דבעלמא שיעור סעודה ד׳ ביצים ומשו״ה השמיט לעיל סי' שס״ח סברת י״א שכתב מרן שם והרב פרח שושן כלל א' סוף סי' ד׳ עמד על דבריו עש״ב ובס' יד אהרן:
ג
דין חק. דחזקת שליח עושה שליחותו וכו׳ הרב מגן אברהם הקשה עמ״ש הטור בי״ד סימן של״א דגבי תרופה נמי פסק דאם מצא תרום חזקת שליח עושה שליחות והרי התוס׳ בעירובין כתבו להפך דאפי׳ לר״י דקיים פסק הר״ש דקי״ל כרב ששת מ"מ גבי תרופה דהמשלח אינו בא לידי מכשול דיראה המשלח שאינו תרום ולא אסיק אדעתיה שמא אחר ישמע ויתרום והיינו דפ״ק דחולין קבלו מר״נ מאי דפשיט דמצי תרום אין חזקת שליח עושה שליחותו וכן משמע מדברי הרא"ש שם. וגם הרב מופת הדור בס' משנה למלך פ״ד דבכורות והרב מחנה אפרים הל' שליחות סי׳ כ״א המה ראו כן תמהו:
וכיוצא בה שמעתי מקשים על המרדכי שכתב בגיטין פ' התקבל וז״ל ויש לדחות דהכא הוא דליכא איסור למשלח אין שליח עושה שליחותו כגון אם לא קדים או לא גירש אבל היכא דאיכא איסורא למשלח כגון האומר לחבירו צא ותרום וכו׳ התם ודאי טורח השליח לעשות שליחות עכ״ל והרי אמרו בחולין דאם מצא תרום אין חזקת שליח ע״ש ומינה מייתי ר״ת ראיה כמ״ש התוס׳ וכמ״ש הוא בתר הכי. ולי נראה דלמרדכי ל״ק דאטו גברא אגברא קרמית דאע״ג דהתוס׳ הכי סברי מ״מ המרדכי סבר דכיון דאיכא חששא שמא ישמע אחר ויתרום שאינה תרומה והמשלח יסבור שהשליח תרם יכשל ויאכל טבל ובהא כשמצאו תרום אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו דאסיק אדעתיה שמא אחר ישמע ויתרום ונכשל המשלח. וראיית חולין לא חש לה המרדכי דההיא רב נחמן קאמר לה ואינה ראיה מדקבלה הבעיין דהבעיין שאל דעת ר״נ והשיב לו דעתו. והש״ס לא חש להזכיר לדרב ששת דכבר מפורש פלוגתייהו במקומו והכא רב נחמן קאמר לה ולא סתמא דתלמודא:
אמנם להטור קשה דהא הרא״ש בא ליישב ראייתי ר״ת מההיא דחולין כמבואר בדבריו ומוכרח דכונתו כמ״ש בתוס' כאשר יראה המעיין והטור כתב דלזה הסכים הרא״ש. והרב יד אהרן צירף להתוס׳ והרא״ש עם הטור וזכר עשה לדברי הרב מגן אברהם ע״ש ועמו הסליחה. וראב״ן דף ס״ט כתב בפשיטות כרבינו תם: