ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן שלח
א
דין ה׳. הגהה. ומותר לשחוק בעצמות שקורין וכו׳ הרב מהר״א ששון בתשו׳ סי' ק״פ צידד לאסור איסר שחוק האישקאק״י שקורין סאנטרא״ג בשבת. ולזה נוטה דעת הרב כנ״הג ח״מ סי׳ ש״ע. ואף בחול שומר נפשו ירחק ממנו. ומצאתי תשובה שלימה להרב כמהר״ר יהודה חאמי הובאה בש“ות הר' מהר״ר מאיר גאויזון כ״י בסי׳ ס״ו שאסר לשחוק בשבת והסכימו עמו הרב החסיד המפורס׳ מהר״ר חיים כפוסי והרב מהר״ם גאויזון ומפיהם לפידים יהלוכו לבזויי ולאלטויי הפלא ופלא. והגם שהרב כנ״הג בח״מ סי׳ ש״ע כתב דגדולי ישראל נטפלו בו. הנח לגדולי ישראל דודאי מעשיהם לשם שמים דאפשר דהוי חולים בחולי השחורה ומשום רפואה לאסוחי דעתייהו בבא דוא״ג ולמהדר אתלמודייהו וכיוצא קעבדי ודי בזה:
ב
אין למחות בנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין וכו' ארחא דמילתא נקטי וה״ה גדולים שאינם שומעין וכ״כ מהרי״קש בהגהותיו לקמן סי' של״ט. וכמבואר אצלנו לקמן סי׳ תר"ח בס“ד:
ג
דין ח׳. שאין עושין גרף של רעי לכתחילה וכו׳ ומ״מ במקום פסידא אי נמי שמאליו נעשה הגרף של רעי שרי כדאמרינן בההוא ריחיא דאביי דדליף בביצה דף ל״ו שהורה רבה דליעייליה לפורייה התם וכמ״ש הטור ומרן לעיל סי' ש"ח דין ל״ו ע"ש ובבית יוסף. אבל הרמב״ם פ' כ״ה השמיט זה תמה עליו הרב המגיד ומרן בב״י לעיל סימן ש״ח ובכסף משנה יישב לדעת הרמב״ם משום דכי אותביה אביי לרבה וכי עושין גרף של רעי לכתחילה שתיק ליה אלמא קיבלה מיניה והא דאמר אביי תיתי לי דעברי אדמר דברי אנינות בעלמא הם ולא משום דדינא הכי עכ"ד וק״ק דלפי הנסחא שלפנינו בש״ס דקאמר יתיב אביי וקא קשיא ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחילה משמע שלא דיבר אביי לרבה רק אחר שהודה לו רבה היה הוא בינו לבין עצמו מתבונן בהוראת רבה וכי עושין וכו׳ וא״כ אין ראיה מזה לומר דרבה הדר ביה דהוא לא שמע הא דקשיא לאביי כי היכי דליהדריה או דלודי ליה. גם מאי דדחי להא דאמר אביי תיתי לי וכו' הם דברים דחוקים. ועמ״ש בפר״ח בהגהות הרמב"ם. והיה אפשר לומר דהרמב״ם סבר דהאי תיתי לי דאמר אביי הוא כמו אינך תיתי לי דאמרינן פ' כתבי תיתי לי דקיימית שלש סעודות תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש ודכוותיה דהוי כמו זכרה לי לטובה על שעשיתי מצוה או זהירות זה וה״נ אביי קאמר תיתי לי תבואני טובה על שעברתי על מה שהורה רבה והפסדתי שסברתי שיש איסור לעשות לכתחילה כי האי גוונא וזה טוב לי שהפסדתי ולא עשיתי איסור לדעתי. ומשו״ה כיון שהיה משתבח אביי ומצפה שכר על זה הכי קי״ל ולא מחלקינן בין מאי דאמרו אין עושין גרף של רעי לכתחילה לזה כהנך חילוקים וכסברת רבה אלא דנקטינן כאביי דבכל גוונא אין עושין גרף של רעי לכתחילה. ועמ״ש הרדב"ז בש״ות בלשונות הרמב"ם סי' קל״ב: