ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן שלד
א
דין ח'. וחוזר ולובש ומוציא וכו' עיין מאי דכתבינן בעניותין לעיל סי' ש״א אות י״ב בס"ד:
ב
דין י״ב. כל כתבי הקדש מצילין האידנא וכו' וה״ה שמצילין ספרי הש״ס והפוסקים הנדפסים ע״י אחרים ולא בעינן שידפסו ע״י ישראל. הרב שבות יעקב ח״א סי׳ ט״ו. ועיין בתשובת מהר״י ן' פורנא הובאה בס' בני חיי י״ד סי' רפ"א:
ג
וכן ס״ת שיש בו ללקט פ״ה אותיות מתוך תיבות שלימות וכו׳ אם הפ״ה אותיות אלו שיש ללקט הם משם אלהים אחרים פרעה עמלק וכיוצא אפ״ה מותר להצילו בשבת מפני הדליקה דהרי אם כתב ס״ת חוץ מתיבה אחת מאלו נפסל אף שהיא משמות הבעלים. וכל קדושת ס"ת יש לאותיות אלו. ובתנא דבי אליהו אתמר מעיד אני עלי שמים וארץ שאם אדם קורא כל היום ואחות לוטן תמנע יש לו שכר כעוסק בתורה. וא"כ ודאי אותיות הללו דין קדושת ס"ת יש להם. הרב החסיד מהר״ר יעקב מולכו ז״להה בתשובותיו כ״י סי׳ ע':
ד
דין כ״ו. הגהה. שמותר לרבות וכו' ומטעם זה יש ללמד זכות על מה שנוהגין שבא העכו״ם ומכבה ליל שבת נרות הבית הכנסת ועוד יש טעמים אחרים. הרב מהר"ר יעקב כ״ץ בש״ות שב יעקב א״ח סי' ט״ו:
ה
והזריז הדי זה משובח וכו' ואין צריך כפרה בין ביחיד בין בציבור. הרב מהר״י עאייאש בס' בני יהודה דף ס״ז דלא כהרב חות יאיר שמחמיר ליחיד בסי׳ רל״ו:
ו
מי שכבה הנר בשבת בשוגג אסור שיתענה למחר בשבת ויתענה בחול. הרב בית דוד סי׳ קכ״ג. וכיוין בשמועתו לדעת מהר״ם הביאו בארחות חיים סוף ה׳ שבת שכתב דיתענה שני וחמישי ויתן לצדקה שיעור דמי חטאת ומדבריו אתה למד דלא יתענה בשבת כדברי הרב הנז׳. וכתב בא״ח שם דנהגו להתענות אחר השבת. ונמצא הדין והמנהג כדברי הרב הנז':
ז
מדליק הנר ליולדת אין צריך להתענות. הרב מהר״י עאייאש בש״ות בני יהודה דף ס״ח ע״א: