ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן של
א
דין ג'. משעה שהדם שותת וכו' הרי״ף פסק עד שתשב על המשבר והקשה עליו הר"ן דהו״ל לפסוק כרב הונא בריה דרב יהושע משעה שהדם שותת דספק נפשות להקל וכמו שפסק הרמב"ם. ומאי דדייקי רבוואתא דמדלא אמר רב הונא עד שיהא הדם שותת ש״מ קודם שתשב על המשבר קאמר איכא למידק דלישנא דמשעה לא מוכח דקדים דקאי אמאימתי וכו’ עכ״ד הר״ן:
וראיתי להרב גדול בדורו מאריה דארעא דישראל הרב המג״ן בנימוקיו כ"י שתירץ דמאי דדייקי הרי״ף ורבוואתא היינו משום דרב הונא בריה דרב יהושע שהוא אחרון הנה זה בא על דברי אביי דשמע למאי דקאמר אביי וחלק עליו וא״כ הול״ל עד שעה ז״התד וכן ראיתי בס׳ מרכבת המשנה פ״ב שהביא תירוץ זה משם הרב מקראי קדש וכתב עליו ואני לא ראיתי תלתא רב הונא כי אם שנים אחר בזמן רבי חייא ואח׳ תלמיד רב וכו' א״כ איך אפשר דרב הונא שמע מאי דאמר אביי הא רב הונא קדם לאביי טובא ושמא רב הונא בריה דרב יהושע היה אחרון עכ״ל ועמו הסליחה ודקארי לה מאי קארי לה שמא סלקא דעתך דרב הונא בריה דרב יהושע היה אחרון הא ודאי פשוט וגלוי כדאמרינן פסחים דף קי״א אביי הוה שקיל ואזיל רב פפא מימיניה ורב הונא בריה דרב יהושע משמאליה ובבתרא דף ק״ל אמר ליה רבא לרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע כי אתי פסקא דידי וכו'. ובהוריות דף י״וד ר״פ ור״ה בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא א״ל אוקמתין מסכתא וכו' וביבמות דף ק״ו בת חמוה דרב פפא וכו' אתא לקמיה דאביי וכו' א״ל רב פפא וכו' וכמה דוכתי דרב פפא חביריה דרב הונא בריה דרב יהושע שקיל וטרי בהדי אביי ורבא וכל זה פשוט דמה ענין רב הונא סתם להיכא דקאמר בש״ס כי הכא הונא בריה דרב יהושע. והכא איכא נסחא אחריתי רב הונא משמיה דרב יהושע והיא טעות. כמבואר. ואין להאריך בזה:
ב
דין ה'. ומתה מביאין סכין וכו׳ וקורעין בטנה וכו' כתוב בתשובות הגאונים סי' רמ״ח דאף בחול אין לעשות כן ועמ״ש עלה הרב כנ"הג ועמ״ש הרב שבות יעקב א״ח חלק א׳ סי' י״ג ועמ״ש הרדב״ז בתשובות החדשות סי' תרצ״ה:
ג
הגהה. ומה שאין נוהגין עכשיו וכו׳ עיין בתשובות שבות יעקב הנז':