ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן שטו
א
דין א׳. אסור לעשות אהל בשבת וי״ט וכו' הנאמוסייא שנוהגין בארץ מצרים לישן בתוכה אסור לנטותה ולפורסה ולקבצה בשבת ולא מהני אם היא פרוסה טפח מבע"י. הרב גנת ורדים כלל ג' סי׳ כ"ו. והרב פרח שושן כלל ג' סי׳ ד׳ התיר כשהיא פרוסה טפח מבע״י. והן בעון פשתה המספחת בארץ מצרים לפורסה ולקבצה בשבת אף כשאינה פרוסה כל עיקר מע״ש על ידי עכו״ם ויש מהם אף על ידי ישראל. ואשר נגע אלהים בלבו יזהר שתהיה לפחות פרוסה רוחב טפח מבע״י ובשבת יגמור נא על ידי עכו״ם ולא ידעתי אמאי בספר יד אהרן הגם שהזכיר תשובת גנת ורדים הנז׳ השמיט דין הנאמוסיא:
ב
אומברי״לא העשויה להגן מחמה וגשם מטרות אסור לנושאה בשבת וי״ט וכ״ש לפותחה אבל לומר לעכו״ם שישאנה להגן עליו שרי הרב מהר״ד פארדו בשו״ת מכתם לדוד סי׳ ח׳:
ג
דין ב'. ומטעם זה מחצלת פרוסה כדי טפח וכו׳. הכי"מי שעושין במצרים על הדאווא״ר והיא הארובה להגין מפני החמה יש למצוא התר מפני שאינה כרוכה כמחצלת בעיגול וחשיב טפח פרוס א״נ שיש לוחות סביב לדאוו״אר יותר מטפח. הרב מהריק״ש בתשובותיו כ״י סי׳ צ"ה וכ״כ בהגהותיו ועמ״ש על דבריו הרב מהר״י זיין בפרח שושן כלל ג' סי׳ ד׳:
ד
דין י״ב. הנוטה פרוכת וכו' ואם היתה כילה וכו' הרב הלבוש בדין זה עירב הטעמים בפרוכת הגדולה נקט טעם רבינו יונה ובכילה נקט טעם הרמב״ם וטעם רבינו יונה בכילה הוא לפי שאינה נפרסת כולה בבת אחת. מר זקנינו הרב מהר״א אזולאי זל״הה בהגהותיו כ״י: