ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן שח
א
דין י״ח. קוץ המונח ברשות הרבים וכו' יש מי שכתב דדוקא קוץ שאינו נראה וכן גחלת של מתכת שאין מכיר בה אבל בשאר דברים לא שהרי יש לאדם עינים לראות זה החילוק בין דברים הנראים לשאינן נראין אינו נכון לאסור שבות במקום היזק דהא אמרינן פ' המניח שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים ומוציאין ממון כל שכן שנדחה שבות. הרשב״ץ בתשובותיו ח״א סי' קל״ז והחולק הוא הריב״ש ועיין באחרונים:
ב
דין ל״א. בשר חי וכו׳ בשר שחל יום ג׳ בשבת אסור להריח הבשר כדי שלא יהיה אסור בבישול אפילו ע״י עכו״ם מגן אברהם סימן שכ״א. והגאון הרא״ש אב״ד דפראג הורה להתיר
בשעת הדחקא ע״י ישראל ועיין בספר עדות ביעקב סי׳ א׳ ובספר דבר משה ח״א א״ח סימן כ״ה ובס' אור יקרות למהר"ם יצחקי דף נ״ח ע״ד:
ג
דין ל״ז. במקום דאיכא פסידא מותר להכניס מטתו וכו׳. הרמב״ם השמיט דין זה ותמה עליו הה״מ פ' כ״ה ועמ״ש מרן ובמ״ש לקמן סי' של״ח בס״ד:
ד
דין ל״ט. אסור לטלטל בהמה חיה ועוף וכו׳ אפי' לצורך גופו ומקומו דלא אתמר הך כללא אלא במידי דהוי כלי אבל מידי דלא הוי כלי לא שרינן ליה הרב מהר״ם ן' חביב בעל גט פשוט בתשובותיו כ״י ס' י':
ה
דין נ״א. מה שמורה השעות שקורין רלוז״ייו וכו' הרב פנים מאירות ח״ב סי׳ קכ״ב התיר לטלטל הריל"וג וכתב דכמה גאוני עולם המפורסמים בתורה וחסידות ביומא דשבתא שעתא קיימא להו בידיהו גם הרב מהריק״ש בתשובותיו כ״י סימן ק״ד התיר טלטול ריל"וג וכתב דנתפשט ההתר במקומו ועיין בשו״ת שאלת יעבץ סי׳ מ״א ובספר בית דוד סי' קכ״ג ע״ש ובספר מים רבים סי׳ ל״א האריך להוכיח איסור טלטלו ועריכתו אך המעיין יראה דיש לדחות כל ראיותיו. ומיהו בערי איטלייא רבים נהגו שלא לטלטלו ונהרא נהרא ופשטיה: