אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רפט

סימן רפח

א

דין א'. וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה ושלא יטעום וכו' עמ״ח לעיל סי׳ רע״ג משם הרב גנת ורדים דבקדוש זה אין למחות בנוהגים להפך ע"ש:

ב

מדברי ס' הכונות שסידר מהר״ש ויטאל מוכח דקדוש היום הרב היה אומרו מיושב וכן נהגו רבנן קדישי בע״הק ירושלם תו׳:

ג

דין ב'. אוכל בלא קדוש. וה״ה בקדוש לילה אם אין לו פת אוכל בלא קדוש ואם מצפה שיביאו לו ימתין עד חצות לילה. כן כתב הרב מגן אברהם בדין זה. ואני בעוניי לעיל בסי' ער״ב הבאתי משם הרב מהר״ר יעקב מולכו בתשובה כ״י שדעתו נוטה שאם ממתין שלמחר בא יבא לו ימתין עד למחר. והבאתי לו קצת סמוכות. ועתה ראיתי דברי הרב מגן אברהם ואגב ריהטא נ״ל שיש לדחות הראיה שהביא מדברי הרא״ש פ' ערבי פסחים גבי קדוש על הפת שדחה דברי ר"ת וראיתו מן הירושלמי ופירש הירושלמי בהכי דהרא״ש לאו להלכה קאמר אלא לפרש הירושלמי. ואם כן למאי דאמרי׳ דבת טוות בשביל הבדלה יש לומר דכ״ש בשביל קדוש אם אין לו לחם ויין ואפשר דהירושלמי פליג בהא. ותו דדילמא הנהו אורחים לא הוו ממתינים שיבא להם מחר אבל מי שמצפה שיבא לו למחר אסור לטעום מידי עד למחר ותו דילמא הני אורחים פת הוה להו אבל אינם יודעים לקדש ומשו״ה שרינן להו למיכל דמקיימי סעודת שבת כדינה אבל מי שלא יש לו לחם ויין דאי נמי טעים מידי לא מקיים סעודת שבת כתקנה ימתין עד למחר ותו אפשר דאי שיילי לן הני אורחים אמרינן להו להמתין למחר אבל חיישינן דלא אמרי מידי ואכלי מעצמם להכי עבדינן להו תקנה פורתא. אבל הבא לישאל ומצפה למחר דינא הוא דימתין עד היום. גם מ״ש הגמי״י פכ״ט דההיא דבת טוות שאני אפוקי מעיולי היינו לענין לקדש על הפת מה שאין מבדיל על הפת כאשר יראה הרואה. ועדיין צריך להתישב בדבר:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה