אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רפג

שיורי ברבה

א

מפני שאין בה אלא שני וכו' והטור כתב עוד טעם אמר שאנו קורין בקרבנות לכפר ובמוסף שבת אין קרבן לכפר שכלם עולות. וכ״כ הרב הלבוש. ובס׳ אליה רבה כתב דעולת שבת דחה דברי לבוש דעולה מכפרת על עשה וכו׳ ותמה עליו דדברי הרב הלבוש הם דברי התוס' והרא״ש והר"ן והטור. ותו אשתמיטיתיה דברי התוס׳ בתרא דף מ"ח וכו' גם אפשר דמוספי שבת אינן מכפרין כלל עכ״ד והנה טעם זה כתבוהו נמי המרדכי פ׳ בני העיר ורבינו ירוחם ני״ב חלק י״ט. ומ"ש דמוספי שבת אינם מכפרים טפי ניחא לן לומר דאף דמכפרין ממילא מ״מ לא באו לכפרה וכמ״ש בשבלי הלקט הביאו מרן בב״י לקמן סי׳ רכ״ו רצית קרבנותיה בכל קרבנות כתיב ושעיר לכפר ובקרבן של שבת לא כתיב שעיר לכך סידרו לומר רצית קרבנותיה שהם קרבנות שאינם צריכים כפרה עכ״ל ובארחות חיים דף ס״ה ע״ג כתב משם רב נתן רצית קרבנותיה שאין בהם שעיר חטאת כדי שלא להזכיר שום רמז עון. ונמצא שהכתוב לא הזכיר שעיר שלא להזכיר שום רמז עון ואינם באים לכפרה ואף שמכפרין ודאי היינו ממילא לא שלהכי נצטוו. ומאחר שכן זה כונת התוס׳ וסיעתם שאין אנו קורין שאין קרבן לכפר כלומר דלאו להכי אתו. וכמ״ש בספ״ג דבכורות דף כ״ו. וקרוב לזה כתב בס׳ יד אהרן. אלא שיש להשיב קצת במה שכתב כאשר יראה הרואה בכל דבריו. והרב פנים מאירות בח״ג סי׳ ט׳ הביא סוגית פ"ק דזבחים דעולה דורון אבל לא זכר דברי התוס׳ דבתרא. ובס׳ יד אהרן לא זכר לא סוגית זבחים ולא דברי התוס' הנז׳. ועמ״ש הרב פרי חדש בהגהות הרמב״ם פ״ג דמעשה הקרבנות. ובס׳ ארחות חיים דף כ״ז ע״א כתב טעם הנז׳ משם ה״ר אליהו מפריש בלשון זה. בר״ח וי"ט שחטאת קרב קבעו לקרו' שקריאתן כפרה כהקרבתן אבל שבת שהן עולות ואין חטאת קרבה בהן אין לחוש לקריאתן כי לא לכפרה הן באות עכ״ל ומדוקדק לשונו שכתב כי לא לכפרה הן באות כלומר דלאו להכי אתו. אף דמכפרין בכל עולה דמכפרת מיהא ומשו״ה כתב הטור סי' א' דיקרא פ׳ עולה וכו' ודוק ועיין במרדכי פ׳ בני העיר ועיין בפסחים דף ע״ז ע״א וברש״י שם ובס׳ יקרא דשכבי מ״ש על דברי התוספות דבתרא הנז׳:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה