ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן רנד
א
דין א׳. כמאכל בן דרוסאי שהוא חצי בישולו וכו' הכא אזיל לחומרא ובי״ד סי' קי״ג פסק שליש בישולו לקולא ועמ״ש בס' יד אהרן סי׳ רנ״ג:
ב
דין ד'. פירות שנאכלין חיין וכו' עיין לקמן סי׳ שי״ח דין י״ד ועיין בש״ות הרדב״ז ח״ב סי' רי״ג:
ג
דין ה׳. מותר לו לרדות ממנו מזון ג' סעודות וכו׳ ואם אי אפשר לרדות בשינוי וכו׳ ש״ות בית יהודה א״ח סימן כ״ח:
ד
מותר לומר לעכו״ם לאפות סמוך לחשכה ומותר לומר לו לרדות כדרכו וזה דוקא לצורך ג' סעודות אבל ליותר ממזון ג' סעודות אסור אף לומר לעכו״ם ואם העכו״ם מתעצל או להכעיס אינו נותנו לתנור כי אם סמוך לחשכה אין לחוש ומותר ולא יוליכנו ישראל עצמו אח״כ לביתו כי אם ע״י עכו״ם בית יהודה בתשו׳ הנז׳.
ה
דין ט'. לא ימלא חבית של מים וכו׳ עמ״ש הרב בית דוד סי' ק׳ ושם הביא משם כנסת הגדולה דמיירי דקבעי לי׳ להדחה וכו׳ והמעתיק לא ידע איזהו מקומן כמו שכתוב שם. אבל הוא טעות קולמוס וצ״ל מגן אברהם כמו שתראה שהם דברי מגן אברהם ויש עוד ט״ס בדברי הרב בית דוד ע״ש:
ו
יש נוהגין להטמין קיתון של מים בתנור כשטומנין החמין כדי לשתות מהם למחר בזמן הקור והרב בית דוד סי' ק״א כתב דשרי והקשה על דברי הרב הלבוש עש״ב.