אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רמב

שיורי ברכה

א

כת הקודמין חקרו שיש חילוק רב בזמן שבת לפי האקלים שיושב וכמה הבדל יש בין יושבי מזרח ליושבי מערב דזמן שבת לאלו הוי חול לאלו כידוע ועיין מ״ש הרדב״ז בתשובותיו ח״ב סי' ע״ו ובריש ס' דעת חכמה ע״ש באורך. וזמן שבת בשמים ממעל הוא בזמן אשר הוא שבת בירושלם תו׳ הרב מהר״י רוזאניס בס׳ פרשת דרכים דף נ"ד. ומ״ש פ׳ כל כתבו יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא ומוציאי שבת בצפורי ראיתי בתשובות כ"י מרבינו מהר״י ן' מיגאש סי׳ ח' שפירש דטבריא וצפורי בתוך תחום שבת ובחד גברא קאמר דאלו בתר כל חד יצא שכרו בהפסדו:

ב

הגהה. לחמים לבצוע עליהם בשבת וכו' כתב הרב מג״א ובד״מ מביא סמך לזה מדכתב הטור סי' תר״ב שיאכל חולין בטהרה בשבעה ימים שבין ר״ה לי״והך וקשה הלא ט' הם אלא על כרחין בלא"ה בי״ט אוכל בטהרה וצ״ע דאדרבא משם מוכח דבשבת א״צ ליזהר דאל״כ ישארו ששה כשתסיר שבת וב' י״ט של ר״ה וי״ל דר' חייא היה מקדש ע״פ הראיה וכו' עש״ב ודבריו קשים שהרי בדרכי משה כאן כתב ועיין לקמן סי' תר״ב אי צריכין ללוש פת לכבוד שבת ובסי׳ תר״ב כתב והמרדכי ריש מס' ר״ה כתב טעם אחר דפשיטא דבי״ט הי״ל פת טהור דהכל לשין בבתיהם לכבוד י״ט ומזה יש ללוש כל אחד בביתו לכבוד י"ט אבל לשבת משמע דאין צריך דאם כן לא היו נשארין רק ששה ימים ומיהו המנהג לעשותן בכל מקום אף בשבת ומתקנת עזרא שתהא משכמת ואופה לכבוד שבת וכו' עכ״ל עין רואה דבדרכי משה לא הביא רק לי״ט וכתב דבשנת משמע שאין צריך אלא דנהגו ואין כתב הרב מגן אברהם דבד״מ מביא סמך לשבת ומותיב ומשני. והנא מור״ם בהגהה דקדק לכתוב ונוהגין כמ״ש בד״מ שלא יש סמך מהמרדכי לשבת אלא מנהג:

שוב הגיעו לידי ס׳ אליה זוטא וס׳ אליה רבה הנדפס חדש וראיתי להרב הנז' שהשיג על הרב מגן אברהם דבמרדכי כתב דבשני י״ט של ר״ה לא היה צריך להזהירו שהכל לשין וכו׳ והרי דר׳ חייא לא היה מקדש עפ״י הראיה אלא הוי שני י״ט של ר״ה עכ״ד:

ולי ההדיוט פשיטא דבזמן ר' חייא היו מקדשין ע״פ הראיה כמ״ש הרב מגן אברהם וכאותה שאמרו בראש השנה דף כ״ה א״ל ר׳ לר׳ חייא זיל לעין טב וקדשה ובדף כ״א אמרינן דרבא הוה יתיב בתעניתא תרי יומי זמנא חדא אשתכח כוותיה אלמא אפי׳ בימי רבא היו מקדשין ע"פ הראיה וכ״כ הרמב״ם פ"ה דקדוש החדש דין ג׳ בימי חכמי המשנה וכן בימי חכמי הגמרא עד ימי אביי ורבא על קביעות ארץ ישראל היו סומכין וכו' ע״ש והדבר קשה על הרב אליה רבה שכתב דבימי ר׳ חיי' לא היו מקדשין ע"פ הראיה.

אמנם אף בזמן שמקדשין ע״פ הראיה היו רוב בני א״י עושין ר״ה . שני ימים מספק ואף בירושלם עצמה זמנין טובא דעבדי ר״ה תרי יומא וכמ״ש הרמב״ם שם וכן צ״ל למרדכי שכתב דבשני י״ט של ר״ה לא היה צריך להזהירו דעלמא ר' חייא הוה עביד תרי יומי וכ״מ מהטור סי' תר"ב שכתב דלא אמר אלא ז' לפי דבי״ט חייב אדם לטהר עצמו ברגל משמע דהוו עבדי תרי יומי ר״ה:

הן אמת דק״ק איך פשיטא לטור ומרדכי דעבדי ר״ה תרי יומי מאחר דלא פסיקא מילתא והרי אמרו בר״ה דף י״ט ודף ל״א מימות עזרא לא היה אלול מעובר ובפרט אחר תקנת רי"בז דמקבלין עדות כל היום ועיין בתוס' והרא״ש פ"ק דביצה. ויש לישב:

ועוד אפשר דהא דפקיד ר׳ חייא לרב היה כשרב הלך לבבל דשם רב עביד ר״ה תרי יומי והיינו דפשיט׳ למרדכי והטור:

ואחר זמן מצאתי לרבינו ישעיה הראשון בתשובותיו כ״י סי׳ נ״ה שכתב דרב דהיה אוכל חולין בטהרה דוקא כשהיה בא״י אבל לאחר שירד לבבל לא יכול ליזהר עכ״ד. ותו צריך אני למודע״י מ"ש מרדכי דבשני י״ט של ר״ה לא היה צריך להזהירו דהכל לשין בבתיהן לכבוד י״ט דמה ענין לשין בבתיהן לחולין בטהרה:

ותו ק״ק על הרב אליה רבה דהשיב על הרב מגן אברהם דבד״מ אינו מביא סמך אלא מהמרדכי שכתב דהטעם משום כבוד י״ט וה״ה דראוי ללוש לכבוד שבת עכ״ד דהרי מ״ש ד״מ היינו דמהמרדכי משמע דא״צ בשבת אלא דכך נהגו. ומ״ש הרב הנז׳ מההיא דמשכמת ואופה כבר הזכירו מור״ם בדרכי משה:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה