ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן רלג
א
דין א׳. לאחר שש שעות ומחצה וכו׳ הרב פר״ח בלקוטים הביא ראיו' דזמנה מחצו' היום ואילך דהיינו מתחילת שעה שביעית וק״ק דלא זכר להסתייע ולהביא ראיה ממ״ש התוס׳ בנדה דף ס״ג ע״ב דרש״י ורשב״ם והתוס׳ שם סברי הכי וז"ל התוס׳ דאע״ג דאמרינן בתמיד נשחט דזמן המנחה לכל המוקדם הוי מששה ומחצה ואילך היינו משום דלא קים לן שפיר בשעות היום אבל מן הדין הוא בתחילת שבע עכ״ל וכן משמע מפסקי התוס׳ פ״ק דזבחים שכתבו צריך ליזהר שלא יאחר מוספין עד חצות שאז היה צריך להקדים מנחה עכ״ל משמע דאחר חצות מיד הוא זמן מנחה.
שוב בא לידי ס' ש"ות בית יעקב וראיתי סימן צ״א שהוכיח מדברי התוס׳ נדה כדכתבינן בעניותין ועמ״ש הרב מגן אברהם והרב חק יעקב והרב א״ר והרב פר״ק והרב מקראי קדש לקמן סימן נח״ת ע״ש ודוק:
ב
ומחצה ולמעלה יצא וכו' הרב בית יעקב סי' צ״א כתב דיש להקשו׳ על מרן בש״ע למה סתם כדעת הרמ' הלא מדברי הטור מבואר דאף לכתחי׳ מותר להתפלל משש ומחצה ולמעלה. ואני בעוניי איני מכיר קושיא זו וכן ארחות מרן לפסוק כהרמב"ם במקום דהרי״ף והרא״ש לא חלקו עליו גם שניהם ומעיקרא הש״ע מיוסד רובו ככלו על דעת הרמב״ם וכ״כ בשיירי כנ״הג לקמן ס' רצ"ה:
ג
אם התפלל מתחלת שעה שביעית לא יצא כדמוכח מדברי מרן בש״ע ודלא כהרב בית יעקב סימן צ״א דפסק דיצא. וכבר הפר״ח עצמו אמר שהוכיח דזמנה מחצות כתב דכי היכי דבתמיד מגזרת חכמים לא היה נשחט עד שש ומחצה ה״ה תפלת המנחה שכנגד התמיד תקנוה וכ״כ הרב מגן אברהם דאע״ג דזמנה אחר שש שעות כיון דאין אנו בקיאין לא יצא ועיין בפסקי תוס' פ״ק דזבחים ודוק היטב בדבריהם:
ד
ועיקר זמנה מט׳ שעות וכו' מפלג המנחה עדיף טפי מתחלת זמן מנחה קטנה כ״כ רבינו חננאל וכ״ש מנחה גדולה שאין להתפלל אותה אלא מתוך הדוחק. הרדב״ז סי' תרע״ו:
ה
הטעם שנקראת תפלת הצהרים תפלת מנחה עמ״ש הרב בית דוד סי׳ תקל"ד: