אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רלא

שיורי ברכה

א

שינת הצהרים וכו׳ האר״י זצ״ל כתב שאין טוב לאדם לישן ביום בימות המול וביאר הטעם ע״ש:

ב

כל מעשיך יהיו לשם שמים וכו׳ פי׳ לא מיבעיא חפצי שמים אלא אפי' מעשיך יהיו לשם יחוד קב"ה ושכינתיה וזהו לשם כמש״ה ויעש דוד שם וכתיב ואתה תשמע השמים:

ג

שאפילו דברים של רשות וכו' ואף אם יצטרך אדם לעבור על דעת קונו לצורך שעה כגון יעל עם סיסרא יכוין לעשות רצון אביו שבשמים וזה נקרא עבירה לשמה וכן אמרו בכל דרכיך דעהו ואפי' לדבר עבירה וזה יותר חזק מהראשון שאף אם אין באותה עבירה נדנוד מצוה לא מפני כן ישכח עושהו ויהרהר איזה ענין שיהיה לש"ש כעת ההיא ואפילו בדרך רחוקה. הרשב"ץ בס׳ מגן אבות דף ל״א ע״ש שהאריך:

ד

כללו של דבר חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרביו וכו׳ אל יאמר אדם מה הפסד יש כי אתענג לפעמים בתענוגי אנשים וכו׳ כמ״ש הרב החינוך סי׳ ך׳ ע״ש באורך וכבר כתב הרמב״ן ריש פ׳ קדושים דהיה יכול האדם להיות נבל ברשות התורה וע״ז אמרה תורה קדושים תהיו ע"ש באורך. והרא״ש בתוספותיו למועד קטן כ״י פירש בההיא דצורבא מדרבנן דהוו סני שומעניה וכו׳ ילך למקום שאין מכירין אותו וכו' דהמבקש לשתות במיני זמר ולשמוח בשמחה המרגילה לידי עבירה בזה הוא שאמרו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש וכו' ויעשה מה שלבו חפץ דהיינו אכילה ושתיה במיני זמר וכיוצא אבל דבר עבירה שיש בו דין אדם ודין שמים בחייבו לאוין ועשה ח״ו שהתיר ר' אלעאי אפילו בסתר ואפי' זה לא התיר אלא כמשיא עצה להבטיח יצרו להשלים תאותו וכיון שיראה עצמו לבוש שחורים וכו׳ משתבר יצרו וההוא צורבא מרבנן עבד כר' אלעאי. ואפ״ה חזר לשתות בזמר כמו שהיה עושה ומשום הכי שמתיה רב יהודה עכ״ד:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה