אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רכז

שיורי ברכה

א

דין א'. על הזיקין והוא כמין ככב היורה כחץ וכו' לא ראינו מברכין בככב הרץ ממקום למקום אבל כיון שהוא מבואר בפוסקים צריך לברך ואין לא ראינו ראיה הרב גדול בדורו מהר״ם ן׳ חביב בעל גט פשוט בתשובתיו כ"י סי' ג':

ב

גם על ככב שיש לו זנב ושבט של אורה שהוא פירוש השני של הרמב״ם ורב האיי והערוך צריך לברך ויותר ניכרת בו גבורת הבורא יתברך להיותו דבר נפלא ובלתי מצוי כי אם לעתים רחוקות. הרב מהר"ם ן' חביב שם:

ג

ועל רעדת הארץ וכו׳ גם על קול הברה שתשמע בארץ כמו קול ריחים גדולים שהוא פי' הרמב״ם מסתבר דאם הוא קול הנשמע למרחוק וניכרת גדולת הבורא שיברך. הרב מהר"ם ן' חביב שם:

ד

ועל הברקים ועל הרעמים וכו' יש להסתפק אם בירך על הברק וכיוין לפטור את הרעם הבא אחריו אם יצא מר זקננו הרב מהר״א אזולאי ז״להה בהגהותיו כ״י ולי ההדיוט מסתברא דיצא:

ה

ועל הרוחות שנשנו בזעף וכו' כתבו התוספות על הרוחות אומר שכחו וגבורתו ירושלמי כשבאין בזעם אבל כשבאין בנחת אומר ברוך עושה בראשית. מז״ה בהגהותיו כ״י וכן העלה הרב מהר״ם ן' חביב בתשובה כ״י סי׳ ג׳ דאע״ג דלפי׳ רבינו יונה נראה דצריך שיהיה רוח חזק מפרק הרים ומשבר סלעים וכפ״ז אין ראוי לברך על כל רוח סערה המצוי בימות הגשמים דאין בו כח לפרק הרים וכו׳ מ״מ מסתברא דיברך עושה בראשית כיון דאתמר בירוש' דאף כשבאים בנחת מברך כן:

ו

דין ב'. כל זמן שלא נתפזרו וכו' ולענין זיקים בככב הרץ לא יברך אלא פעם אחת בכל הלילה ואף שראה ככב אחר רץ לא יברך באותו הלילה פעם אחרת ועל ככב שיש לו זנב אם אינו רואה ככב אחר אלא הוא שרואה אותו בכל לילה אם רואה אותו בתוך ל׳ אינו צריך לחזור ולברך. ולענין זוועות אם עבר זמן מה בין רעש לרעש דאסח דעתיה מיניה צריך לחזור ולברך אפי' הוא תוך שלשים ואם לאו אינו צריך לחזור ולברך וה״ה לענין רוחות. הרב מהר״ם ן׳ חביב בתשו' הנז׳ ועיין בהלכות קטנות ח“א סי׳ ל״ח ע"ש:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה