אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רכד

שיורי ברכה

א

דין א'. הרואה וכו׳ יש להסתפק אם ראה דבר שמברכין על ראיתו בעד החלון והוא מכוסה בזכוכית לבנה הנקרא ג"אם אך מן הזכוכית ראה יראה הדבר ההוא ראיה טובא מי נימא דיכול לברך דהא קחזי או"ד בעי' ראיה בלי הפסק ומן הזכוכית לא שמה ראיה:

וראיתי בס' יד אהרן סי' רכ״ה גבי זמן פירות שכתב וז״ל סומא מברך ג״כ על הראיה ואף דברכת זמן הוא על הראיה מ״מ כיון שהם בראיה אצל אחרים מברך שבות יעקב ח״ב סי׳ ל״ח ולי נראה שעל הראיה לא יברך אף שהם בראיה אצל אחרים ולא דמי למאורות אלא שעכשיו שנהגו לברך בשעת אכילה שפיר מצי מברך עכ״ל וכעת אין ס' שבות יעקב ושאר אחרונים בידי. ולפי דעת הרב שבות יעקב דסומא מברך כ"ש בנ״ד ויש להביא ראיה לכאורה לדברי הרב שבות יעקב מאותה שאמרו שילהי ברכות דרב ששת בירך על המלך אף שהיה סומא אלמא סומא מברך ברכת הראיה כדברי הרב שבות יעקב:

וכד דייקת פורתא אין ראיה משם כלל דשאני ברכת המלך דנתקנה שמרגיש בכבוד המלך ואם יזכה יבחין וא״כ גם סומא יש לו הרגשה וחוש השכל מבחין בכבוד המלך ויכול לברך אבל שאר ברכות הראיה דהיינו לראות הדבר עצמו הדבר ברור כמ״ש הרב יד אהרן דבעינן שיראה בעיניו. וכן ראיתי למהרי"קש סי' תכ״ו דכתב דמדקאמרי הרואה לבנה וכו' תלו בראיה וסומא פטור וכן משמע קצת מדברי הרדב״ז בתשו' סימן שמ״א. ואף מהרש״ל בתשו' סי' ע״ז ודעמיה שכתבו דסומא מברך ברכת הלבנה שאני התם דמדמו לה ליוצר המאורות משמע דשאר מילי דראיה סומא לא יברך כדברי הרב יד אהרן וכפ״ז בנ״ד אכתי לא שמיע לן אם יברך:

אמנם יש להביא ראיה ממ״ש הרב דבר שמואל סימן רמ״ב ברואה הלבנה דרך זכוכית דלכתחילה לא יברך והביא ראי׳ מההיא דראינוה בעששית דאימור כוביתא דעיבא וכתב דאם יש עדים בחוץ שרואים הלבנה ברקיע סומך עליהם הרואה במראה ומברך ע״ש הרי דהרב סבר דאי ליכא ספיקא בראייתו כגון שיש עדים וכו׳ יכול לברך דרך זכוכית ודוקא בנ״ד שיש מקום להסתפק דאימור כוביתא דעיבא הוצרך להעדאת עדים אבל בנדון שלנו שזה רואה מקרוב הדבר בעצמו וליכא ספיקא כלל אף שהוא דרך זכוכית יכול לברך:

ותו דזכורני שראיתי להרב שבות יעקב ח״א סי' קכ"ו קרא ערער על ראית הרב דבר שמואל מאותה דראינוהו בעששית דהתם עיניו תחזינה הלבנה בתוך העששית אבל אם הוא רואה הלבנה ברקיע דרך זכוכית ראיה גמורה היא והביא ראיה ממ"ש גבי ואראה את ה' אספקלריא שאינה מאירה וקרי לה ראיה עש״ב וא״כ הדבר ברור שזה הרואה דרך חלון הסתום בזכוכי׳ לבנה יכול לברך ברכות הראיה ומילתא דפשיטא טובא היא:

ב

דין ח'. ועל מלכי עכו"ם וכו' אם יש לברך על הדוכוסים ושלטון עיין בכנ״הג מה שהביא מתשובות הרדב״ז והוא בחדשות סי' רצ״ו

ועיין בארחות חיים אות מ״ט:

ג

הרואה המלך בים בספינה קטנה והיא מכוסה ובל יראה המלך עצמו אך יודעים בבירור שהמלך שם יכול לברך וראיה מרב ששת

דהוה סגי נהור ואפ״ה בירך. מורינו הרב קרובינו מהר״ר אברהם יצחקי בתשובת כ״י.

ד

י״ב. הרואה קברי ישראל וכו׳ אם בעד חלון ביתו רואה הקברים צידד הרב פרי הארץ ח״א סי׳ ז׳ דאפ״ה כל שיש שלשים יום שלא

הלך לבית הקברות עצמו כשילך לבית הקברות יברך והביא ראיה מתשובת מהריט״ץ סי' פ"ז וכבר השיגו הרב מהר״א גאטינייו בתשובה

בס׳ צרור הכסף סי' א׳. דאין הנידון דומה לראיה:

ה

ראיתי לא' מהגדולים בתשובה שכתב נ״ל שאם ח״ו נתחדש בו קבר וניתוסף צריך לברך כי על אותו הנוסף לא בירך ע״כ ואם הדבר ספק לא יברך בתוך ל׳ יום וא״ת התינח אם נתחדשו בו רבים שייך למימר והוא יודע מספר כלכם אבל אם לא נתחדש אלא אחד או שנים איך שייך למימר והוא יודע מספר כלכם והרי גם אנו יודעים מספר הנוסף וי"ל שאין הברכה על (אותה) [אותם] שנתוספו אלא על כל המתים אך מפני החידוש צריך לחדש ברכה אפילו בתוך ל' ומפני החידוש מברך ברוך היודע מספר כלכם א״נ כיון שנתחדשו כאן נתחדש במקום אחר והוא אינו יודע מספרם ומברך על מנהגו של עולם. הרדב״ז בתשו׳ כ״י ורמזה מהרי״קש ועיין מ״ש הרב הלקט ח״א סי' רי״ו דפליג. ובא"ח אות מ"ו כתב כהרדב״ז:

ו

צ״ע אם בירך על קברי ישראל והלך בתוך שלשים לעיר אחרת וראה קברי ישראל שם בעיר אחרת אם צריך לחזור ולברך ונ״ל שצריך לחזור ולברך שכך אמרו אם חוזר ורואה אותו דבר תוך ל' וכו' דוקא אותו דבר ולא דבר כיוצא בו תדע דאם ראה חכמי ישראל ובירך וראה חכמים אחרים ודאי מברך ועוד ראיה מ״ש מהריק״ש בשם הרדב״ז דאם ח״ו נתחדש מת בתוך קברי ישראל מברך אפי׳ תוך ל' מר זקנינו הרב החסיד מהר״א אזולאי זל"הה בהגהותיו כ״י:

וכן ראיתי בתשובת הרדב“ז ח״ב סי׳ רצ״ו שכתב משם הרב אב ב״ד דשלטון ומלך וכושי ונהר אחד שלא ראהו הוא עצמו תוך ל' יום מברך. והכין חזינא להרב הלק"ט ח״א סי׳ רי״ב שכתב בפשיטות דיברך על קברות אחרות:

אך ראיתי להרב יד אליהו בתשובה סי׳ ל״א שהביא דברי הרב מגן אברהם ס״ק ב' ומזה דן שלא לברך ואין דבריו מוכרחים ובפרט דמצינו גדול הרב אב״ד דמדבריו מוכח שיברך וכדברי מז"ה הרב הלק״ט. וכן עיקר:

ועל הרב מג״א ק״ק דהוא גופיה בסוף סי׳ זה הביא משם הר' אב״ד דעל מלך אחר צריך לברך ומשמע דהכי ס"ל ואלו ממ"ש ס״ק ב' נראה להפך כמ"ש הרב יד אליהו. ותו דלקמן סי' רכ"ה ס״ק י״ט כתב גבי חיגר שלא ראה אחר כיוצא בו תוך ל' וזה הפך דברי הרדב״ז בשם הרב אב״ד שכתב סוף סי' זה ותו דהרדב״ז בשם הרב אב״ד איירי בחיגר עצמו וכמ״ש הרב כנה״ג בשמו סי' רכ״ה וכבר הרב אליהו רבה העיר קצת בזה וק״ק על הרב יד אליהו שלא העיר בזה כלום ודברי הרב מג״א יש לישב קצת בדוחק ודוק:

ז

כשישים ידו על הקבר יאמר פ׳ ונחך ה׳ וכו׳ תשכב בש' ותשן בש׳ עד בא מנחם משמיע ש' וכשישים ידו יכוין בפ׳ ונחך שיש בו ט״ו תיבות כמנין קשרי היד ושמעתי שישים יד שמאלו דוקא ולא יד ימינו. מר זקנינו הרב החסיד מהר״א אזולאי בהגהותיו כ״י:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה