אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן קפה

שיורי ברכה

א

דין א׳. נאמרת בכל לשון. נראה לפי שאין אדם יכול לשבח לבורא כפי כחו אלא בלשון שהוא מבין כי נסח הברכות הנביאים תקנום דמן התורה כל אחד יודה כפי כחו. מר זקנינו הרב החסיד מהר״א אזולאי ז"להה בהגהותיו כ״י:

ב

דין ב׳. ואם לא השמיע לאזניו יצא וכו׳ כתב הרב ס׳ החרדים דרוב הפוסקים הסכימו דאם לא השמיע לאזניו לא יצא:

ג

דין ג'. יש מי שאומר דבעל הבית עם בניו ואשתו וכו' כתב הרב מגן אברהם צ"ע למה כתב יש מי שאומר שהרי מילתא דפשיטא כיון שאינם יודעים לברך שצריך להוציאם בברכתו עכ״ל ונראה דהרב ס"ל דמ״ש מרן הכא שיצאו בברכתו בניו ובני ביתו היינו היכא שמבינים לשון הקדש אלא שאין יודעים לברך ומ״ה נפקי בשמיעה וכמו שפסק לקמן סי׳ קצ״ג דצ"ל דמיירי הכא בבור שמבין ל״הק אלא שאינו יודע לברך:

אכן הרואה יראה בבית יוסף בסימן זה דמקור דין זה הוא מהכלבו: והרי הוא כמבואר בכלבו סי' כ"ה דמ״ד הכי דעתו דנפיק בשמיעה אף אם אינו מבין ל״הק וכדעת רש״י שהביא מרן לקמן בב״י סי' קצ״ג וז״ל ועוד כתב ה״ר יונה דהנשים שאין מבינות ל״הק צריכות לברך בהמ״ז לעצמן שאינן נפטרות בברכה ששומעות מן האנשים וכו׳ וה״ר דוד ברבי לוי כתב בשם הר״ר שמואל שקילי מה שכתוב למעלה בענין בע״הב ואשתו ובניו וכן פשט המנהג עכ״ל ומ״ש לעיל הוא מה שהביא מרן בב״י בשמו בדין זה דמברך בקול רם כדי שישמעו בניו ואשתו ויצאו בברכתו כמו שיראה הרואה ומאחר שכן למדנו דלהך סברא יוצאים בני ביתו בשמיעה אף שאינם מבינים שלא כדעת רבינו יונה ודעמיה וכן מוכח בס׳ ארחות חיים הל' בהמ״ז אות מ״ד. ולפ״ז נראה שזהו כונת מרן הכא בדין זה אשר יאמר קול ברמ״ה הוא המוציא בני ביתו הגם דלא ידעו ולא יבינו וכמו שנתבאר במקור שממנו חוצב דין זה הן הן דברי הכלבו כמדובר ואמטו להכי כתבו בלשון יש מי שאומר להורות דזה מחלקת ואיכא דפליג עלה ולקמן סי' קצ״ג סתם כדעת רבי' יונה הפך סברא זו ואפשר דהכי ארחיה דמרן כמו שכתבנו בעניותנו לעיל סי' קפ״ב כיוצא בזה ודוק:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה