ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קסו
א
יש אומרים שא"צ ליזהר וכו׳ זהו דעת רבינו יואל שהביא הטור דההיא דאמרינן פ׳ כיצד מברכין ג׳ תכיפות הן תכף לנט״י ברכה מפרש לה במים אחרונים כמ״ש הטור ומיהו קשה דהא אמרינן פ׳ אלו דברים דף נ״ב תכף לנט״י סעודה. וכבר התוס׳ שם הקשו אמאי לא חשיב לה פ' ב״מ ותירצו דלא חש למתנייה משום דשנויה במשנה וא״כ נהי דרבינו יואל תרגמה לאותה שאמרו תכף לנט״י ברכה למים אחרונים מ"מ מה יענה ביום שידובר בו דברי ב״ה פ׳ אלו דברים דתכף לנט״י סעודה:
וכבר ראיתי למור״ם בדרכי משה תמה על הטור אמאי הכריע מהירושלמי נגד רבינו יואל ולא מההיא דפ' אלו דברים. שוב ראיתי להרב ברכת אברהם ח״ד סי' ר״ח האריך הרחיב וצידד כמה צדדים בביאור הש"ס והפוסקים עש״ב:
ותבט עיני להרב פר״ח בליקוטיו שתמה ע״ד התוס' הנז׳ דהא חשיב תכף לסמיכה שחיטה ומשנה היא במנחות דף צ״ג, ולי הצעיר אפשר לישב דברי התוס׳ דכונתם דלא חש למתנייה בהדיא משום דשנוייה במשנה כלומר דבאומרו תכף לנט״י ברכה כונתו בתחילה ובסוף בין במים ראשונים בין באחרונים ולא אצטריך למתנייה וכללן בדיבור אחד משום דשנוייה במשנה ולעולם דנכלל בדבריו דמשום דשנויה במשנה לא יספיק שלא לשנותו כלל רק אהני לכוללו משא״כ ההיא דתכף לסמיכה דאין מקום לכוללו תנא ליה בהדיא והוא על דרך שתירץ הרב פר״ח עצמו מדנפשיה לקושיית התוס׳. ורבינו יונה תירץ דלא חשיב אלא הנך דילפו להו מקראי בירושלמי. והקשה הרב יד אהרן דמהירושלמי משמע דקאי על מים ראשונים דאמרו אינו ניזוק וכו׳ וכבר קדמו הרב מעדני מלך. וראיתי בשיטה כ״י שכתב וז״ל תכף לנט״י ברכה באחרונים עסיקינן אלא דמהירושלמי דאמרינן כל הסומך לנט״י ברכה אינו ניזוק באותה סעודה משמע מים ראשונים ומ״ד אחרונים יתרץ זה דר״ל סעודה שאכל לא יזיק לו ולעולם דאחרונים קאמר עכ״ל ולפי מה שהקשה עוד הרב מעד״מ דמוכח דהירושלמי בראשונים איירי דיליף מקרא שאו ידיכם קדש עש״ב הן נסתר תירוץ הנז׳ וגם תירוץ הרב יד אהרן ע“ש:
ומרן בב"י סי' קע״ד כתב דמ״ש מהר״ם הביאוהו הגהות דיברך על המים קודם המוציא אפשר דסבר דתכף לנט״י במים אחרונים דוקא וק״ק דהרי התשב״ץ כתב משם מהר״ם דאראשונים קאי הביאו מטה משה סי' רע״ב. וכן משמע ממ״ש המרדכי והגמי״י בשמו והביאו מרן בב״י לעיל סי' קס״ה. שוב ראיתי להרב ברכת הזבח במנחות שהקשה על התוספות קושית הפר״ח ותירץ דכונת התוס' כתירוץ רבינו יונה ובעיני הוא דוחק גדול בדבריהם ומה גם דדברי ר׳ יונה מוקשים כמדובר. ולדעת הסוברים דיש ליזהר בתכף בין בראשונים בין באחרונים אפשר לומר לפי מ״ש דהא דנקט תכף לנט״י ברכה כיוון לשתי נטילות דמאי דנקט שלש תכיפות הן לומר דבתכף לנט״י צריך לקיים שתיהן ואי קיים אחת לא עשה כלום והיינו דנקט שלש תכיפות דמנינא למה לי אלא לומר דתכף דנט״י אינו אלא אחת וכשקיים בשתיהן קיים דברי חכמים דתרוייהו חדא היא ודוק ומהר"ר אליהו פ״ק דברכות פי׳ הירושלמי במים ראשונים וגם קרא דמייתי שאו ידיכם פירשו כהרב מעד״מ ע״ש. ומיהו בבבלי פ׳ שלשה שאכלו מפיק כוס של ברכה דנוטלו בשתי ידיו משאו ידיכם והיה אפשר לידחק בזה ולישב דברי רבינו יונה וכל זה איננו שוה ועמ״ש מהר״י עאייאש בס׳ בני יהודה דף ס"ה ע״ד:
ב
ויש אומרים דצריך ליזהר וכו' הוא דעת הטור וכתב הרב נאמן שמואל סי׳ ו׳ דף ה׳ ע״ג דהיינו מדאמרינן פ' אלו דברים תכף לנט״י סעודה. ואיברא דהטור רמזה לקמן סי' רע"א. אבל כל ישר הולך בעיניו יראה דדברי הטור כאן מורים דכונתו משום הא דכיצד מברכין תכף לנט״י ברכה כמ״ש מרן דהא כשכתב דעת רבינו יואל נרגש מהא דתכף לנט״י ברכה ואוקמה באחרונים ומשמע דמאי דקאמר ברישא ויברך המוציא מיד היינו מכחה וכמ״ש מרן ולא למעט אחרונים אלא לומר דקאי אף לראשונים וכמ״ש מרן בב״י סי' קע״ד בהדיא בעד הרא"ש דקאי אף לראשונים. וכמדומה דנעלם מהרב נאמן שמואל דברי מרן דסי' קע״ד דאי חזנהו לא היה כותב רוב מה שכתב:
ג
הגהה. ואם שהה כדי הלוך כ״ב אמה וכו׳ עמ"ש הרב מגן אברהם ובני חיי סי׳ ח' ובשו״ת חוות יאיר ושו״ת מהר״ץ רמזם בס' יד אהרן סי' ח' ובשו״ת מהר"ר יעבץ בנו של מהר״ץ סי' ל״ז ובהגהת יפה מראה דפוס ברלין דף ד׳ ועמ״ש מהר״ר יונתן בס' כרתי ופלתי הנדפס מחדש על י״ד סי׳ י״ט בפלתי ס"ק ה':