אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן קנו

סימן קנה

א

ילך לעסקיו וכו' הרב ז״להה כשהיה הולך בדרך ונותנים לו שלום היה מסתכל שאם היה במקום טהור ונקי היה משיב עליכם שלום ואם היה מקום מטונף היה משיב ברכה טובה.

הרב החסיד מהר״ר יעקב צמח בהגהותיו לא״ח כ״י:

ב

דכל תורה שאין עמה מלאכה וכו׳ כתב הרב הנז'. מהרב ז"להה אם אין לו פרנסה כי אם על ידו יכין לו יום ג׳ ויום ד׳ מחצי יום ואילך. צמח. יום ג' וד׳ היא ד"ג וימן ה' ד״ג וגם שהתורה נתנה לאוכלי המן כזרע ג״ד ועיין בזהר אחרי דף נ״ו:

ג

וישא ויתן באמונה וכו׳ במציעא דף מ״ט אמרו ר' יוסי בר יהודה אומר מה ת"ל הין צדק שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק ואוקמה אביי שלא ידבר אחד בפה וא' בלב והביאה הריי"ף וכתבו הראב״ד והרשב״א והרא"ש והר"ן שם דשינוייא דאביי אליבא דכ״ע. ולדעת רש״י פ׳ הכותב דף פ״ו הא דהן שלך צדק דאוריתא דמפיק מהכא פריעת בע״ח מצוה ואף לר״י והרא״ה והרי״טבא דדחו דבריו היינו משום דמוקמינן ליה לאחד בפה וא׳ בלב ועיין בזהר הרקיע להרשב״ץ מצוה ק״ס ובש״ות הרדב״ז סי' תר״י והרב המבי״ט ח״א סי' נ״א וכהונת עולם נדרים סי׳ רל״ח:

ומן האמור נהלך ברג״ש על הרב פרי חדש בנימוקיו לס' המדע ה׳ דעות פ״ב דין ו׳ דעל מ״ש שם הרמב"ם ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב כתב דיצא לו להרמב״ם מפ׳ תפלת השחר דר״ג הכריז כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לב״המ ואף דמסיק דכל התלמידים ראוים ליכנס מ״מ נקוט מיהא שראוי לכל אדם להיות תוכו כברו וכן אקרא דלא יכלו. דברו לשלום וכו' עכ״ד ומריש הוה אמינא דהרב קיצר דבריו דמשתען מילוהי דאף תלמיד שאין תוכו כברו מותר ליכנס אלא דשמעינן דמדה טובה היא להיות תוכו כברו וזה אינו דנהי דסתם תלמיד אף שאין ידוע אם תוכו כברו הותר ליכנס אך אי ידעינן דלאו תוכו כברו אינו נכנס כמבואר בדברי הרמב״ם פ״ד דתלמוד תורה ובטי״ד סי׳ רמ"ו. ואיכא נסחי בש״ס פ׳ תפלת השחר דגרסי בהדיא וראב“ע אמר ה״מ היכא דקים לן שאינו הגון:

ותו ק״ק על מפר״ח דהו״ל לאתויי מאי דאמרינן ביומא דף ע"ב אמר רבא כל ת“ח שאין תוכו כברו אינו ת״ח אמר אביי ואי תימא רבא בר עולא נקרא נתעב וכו'. ותו דהא דלא יהיה אחד בפה ואחד בלב אין צורך ללמדו מההיא דתוכו כברו דתלמוד ערוך הוא במציעא כנז׳ שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב וכל גדולי הראשונים העמידוה לכ״ע כדאמרן:

ואם נפשך לומר דהא דאביי במשא ומתן נאמרה ונכלל במ״ש הרמב״ם פ״ה דדעות דין י״ג ומשו״ה הוצרך הרב פר״ח לאתויי הא דתוכו כברו. אכתי ק' דהו״ל לאתויי מאי דאמרינן פ' ערבי פסחים דף קי״ג ע״ב שלשה הקב״ה שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב והביאם בהגהות מרדכי במ״ק פ"ב.

ד

ש״ש לבטלה וכו׳ כתב מהרי"קש יכול לתת שלום כפול לעכו״ם ויתכוין לאחר כגון שיאמר שלמא למר שלמא למר ויתכוין לרבו. גיטין. עכ"ל ועמ״ש בעניותינו בי״ד סי' קמ"ח בס״ד:

ה

שמא יתחייב לו שבועה וכו' מי שנשא ונתן עם עכו״ם וכפר מותר להשביעו בשם אלהיו והנכון שיביאנו לידי שבועה וכשרואה שהוא מוכן לישבע לא יניחנו דמה תועלת יגיע לו והמחמיר תע״ב הרב עדות ביהוסף ח״ב סי׳ י״א. ועיין בשו״ת הרדב״ז ח״ב סי' קס"ו:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה