אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

[סימן קנ״ב.

שיורי ברכה

א

לבנות במהרה וכו'. אמרו בש״ס דמר בר רב אשי עייליה לפורייה וכו׳ ומיירי שהכניסו סמוך לב"הכ עכ״ל הרב מגן אברהם וכתב עליו הרב אליה רבה וליתא דכיון שהוא לצורך ב"הכ מותר אפי׳ בתוך ב"הכ כדלעיל סימן קנ״א וכמ״ש הב״י שם והגהות אשרי ריש בתרא וכ״כ הר״ן פ׳ בני העיר גם כתב דחסידות נהג ומדינא לא צריך והיינו דהשמיטו הפוסקים הא דעייליה לפורייה עכ״ל ולא ידעתי מה זו השגה שהשיג על הרב מגן אברהם והלא דברי הרב מגן אברהם הם דברי הרא״ש ריש בתרא וכן כתב הרב הנמקי אלא דבתר הכי כתב הרב הנמקי דיש מן האחרונים דמתירין אף בב"הכ עצמו וכ״כ הגהות אשרי בשם ראבי“ה. ומאחר דיש מן הראשונים מי שפירש כהרב מג״א מאי רתחיה לומר דהג״א והר״ן כתבו להפך הלא דברי הרב מג״א נמי כתיבן וקריין כהרא״ש והנמוקי ולא תיקשי על הרא״ש וסייעתו והרב מגן אברהם דהוי לצורך בית הכנסת ואפילו בתוכו שרי דיש לומר דכיון דלמיעל פוריא לאו מדינא רק מדת חסידות כמ״ש הוא ז״ל גופיה א״כ לא מיקרי צורך בה״כ כל שאינו מן הדין. ואין זה ראוי לעשות לפנים משורת הדין בדבר אחד ובדבר זה עצמו בחלק אחד אינו עושה כפי הדין הפשוט וקעבר עליה האיתי אנש מתחסד עם קונו ובו בפרק יוצא בגרעון ממה שהוא דין פשוט שכל אדם חייב בו. כגון זו עיילוה למערת׳ דחסידי ולא קבלוה אמטו להכי מפרשי דסמיך לבי כנשתא הוא דעיילה לפורייה דהשתא הוי חסידות גמור. ולשיטת ראב"יה ודעמיה צריך לומר כי האף אמנם מאן דגני התם אינו מן הדין יש זכות תולה דכיון דבזה יהי לו מושך זריזות לבנין ב"הכ צורך מיקרי. וקצת מסתייעא שיטת הרא״ש וסיעתו בדקדוק לשון הש״ס דקאמר עייליה לפורייה התם ממרוצת לשון זה מורה דפורייה כמות שהוא כדרך שהיה בביתו עייליה להתם ואי היה בבי כנישתא איבעי ליה לשנויי סדר משכבו כל מה שיוכל ולא להתנהג כמו שנוהג בחדר מיטתו והו״לל דגני התם ולא לומר עייליה לפורייה להורות כי שינה סדרו והשתא דקאמר עייליה לפורייה דמשמע כן ובסים וכל מיני טכסיס שפרא מילתא דהרא״ש וסיעתו דעייליה סמיך לבי כנישתא ונהג שם כי אורחיה ודוק:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה