אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן קיט

סימן קיח

א

דין א'. היה לו חולה מבקש עליו בברכת רפאינו וכו' טפי עדיף להתפלל על החולה בברכת שומע תפלה. הרב החסיד מהר״ר יעקב מולכו בתשובותיו כ"י סימן ק״ט. ולפי דברי הרב טוב שיכוין במחשבתו על החולה בברכת רפאינו ויתפלל עליו בפירוש בשמע קולנו. ואני שמעתי מפום רבנן קדישי שהיו מתפללים על חולה בברכת רפאינו. וכן אני הצעיר נוהג:

ב

פרנסה מבקש עליה בברכת השנים. וגורי האר״י זצ״ל כתבו שיתפלל במחשבתו על הפרנסה בברכת השנים וישאל מזונותיו בפירוש בשמע קולנו:

ג

ובברכת שומע תפילה וכן בסוף וכו׳ הרב ב״ח חלק על מרן בפירוש דברי רבינו יונה וכתב דלא יש חילוק לרבינו יונה בין ש״ת לשאר ברכות אלא דזו כוללת והני פרטיות. והרב פר״ח הכריע כפירוש הרב ב"ח דאי רבינו יונה כונתו כמה דתרגמה מרן הול״ל שיש שלש חלקי דינין ואמאי חילקם לארבע הלא דין ברכת ש״ת וסוף התפלה שקולים הם וכמו שמרן הכל בש״ע כללם. ולי ההדיוט אינו הכרע דהאיכא בין ברכת ש״ת לסוף התפלה אריכות דברים דש״ת לא יאריך בשאלותיו אלא יקצר ובהא שקולה ברכת ש״ת לשאר ברכות שיהיו שאלותיו דרך קצרה. אבל בסוף תפלתו יכול להאריך וכמ"ש בש״ס אם בא לומר אחר תפלתו כסדר י״הכ אומר וכמו שדקדקו התוס' והמרדכי והכי דייקי דברי רבינו יונה שכתב הדין הרביעי שבסוף התפלה יכול להאריך ולומר כרצונו. וכן מרן בב״י כתב והא דאמר רי״בל אם בא לומר אחר תפלתו וכו׳ מבואר שהוא הדין הד' אמור מעתה ארבעה המה חלקי הדינים ולא ג'. אלא דמרן הכא בש״ע כלל ש״ת וסוף תפלה. כי ממ״ש בסמוך דכשמוסיף בברכה לצורך יחיד לא יאריך מוכח דדוקא בברכה לא יאריך הא בסוף תפלה יאריך והרי הוא כמבואר. ואחרי כתבי ראיתי להרב ט״ז שפירש כמ"ש ע״ש ומסתמות הש״ס וסתמות דברי רבינו יונה בשאלת ש״ת משמע כפירוש מרן ודוק:

ד

יכול לשאול כל צרכיו וכו׳ יזהר שלל להרבות שאלות רק אחת כוללת כמו זרע אנשים. ה' מהר“א ברודו בס' ברכת אברהם דף ס"ו:

ה

דין ב' . שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד לא יאריך. כ״כ התוס' והמרדכי מדקדוק לשון הש״ס וכן נראה מדברי רבינו יונה כמ"ש בסמוך. והן עתה חדשים מקרוב מחסידים ואנשי מעשה מסדרים וידויים ותחינות באורך ובפרט בימי הצומות ואומרים בש״ת ולא אריך למעבד הכי. וכן כתבו גורי האר"י זצ"ל דבש״ת יהודה בקיצור:

ו

דין ג'. לראש הברכה שטעה וכו'. כן פירש רשב״ם והסכימו התוס' לפירושו פ׳ אין עומדין וריש פ״ב דמגילה וכ״כ כל הפוסקים ודחו פירש״י והגאון שפירשו שאומרה במקום שנזכר וק״ק על הגהות אשרי פ"ב דמגילה דכתבו משם רש״י דמפרש כפירוש רשב״ם וסיעתו. ומשם ר״ת כתב דאומרה במקום שנזכר ע״ש והרי רש״י פ' אין עומדין דף ל״ד פירש דאומרה במקום שנזכר שלא במקומה וכמ״ש כל הפוסקים משמו:

ז

דין ד׳. הגהה ללל יאמר ענינו בש"ת כיחיד. פירוש כיחיד בכל שאינו אומרה ברכה בפני עצמה אלא כוללת בש״ת וכן עיקר למעשה הרב כנ״הג בתשובה סי׳ ט׳:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה