אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן קיו

סימן קטו

א

כתב רש״ל שלא יאמר ראה נא בעניינו והפר״ח הסכים עמו אבל הרב מגן אברהם כתב דיאמר נ״א ישראל כמנהג ושכן הוא במגלה עמוקות עכ״ד וכן עיקר כי כן היא נסחת הקדוש האר״י ז״ל שכתב דראה נא בעניינו ר״ת רנ״ב ולצד עילאה ימלל:

ב

כתב הטור סי' קט״ו מה שתקנו לומר אבינו בהשיבנו וסלח לנו משא״כ בשאר הברכות ה״ט שהאב חייב ללמד לבנו ומזכירין רחמי האב וכו' עש״ב דלי יראה דרך דרש במ״ש הרמ״ע דהעכו״ם אין להם תשובה וכתנו טעם המפרשים דאב שמחל כבודו מחול ומלך שמחל אין כבודו מחול וא״כ התשובה והסליחה בזה תלויות דאב שמחל וכו׳ ולכן אנו אומרים השיבנו אבינו סלח לנו אבינו ודוק:

ג

דין א'. רפאנו וכו'. פ״ב דמגילה דף י״ז למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא והכתיב ושב ורפא לו ההיא לאו רפואה דתחלואים היא אלא רפואה דסליחה אבל רפואה דתחלואים בתר סליחה וכו׳ ומכאן יראה דשגו בחוזה האומרים בברכת רפאנו והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואי נפשנו דברכה זו ברפואת תחלואי הגוף הוקבעה ולא על רפואה דסליחה. הרב מהר״י אלגאזי בס' נאות יעקב בקונטריס מענה לשון דף ל״ז ע"ב. אבל כמה מגדולי ישראל מרגלא בפומייהו לומר כן ואין ראיה מהש״ס דאיברא דעיקר הברכה לרפואה דתחלואים נתקנה אבל מאחר דרפואה דסליחה אחר תשובה א״כ השתא נמי מצי להתפלל על רפואת הנפש בהדי רפואת הגוף דזמן רפואה לכל היא אחר תשובה ואחר סליחה. וכדומה לי שהרב הקדוש בס' ראשית חכמה כתב לומר כן:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה