ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קיב
א
דין א'. אבל צרכי צבור וכו׳ כן כתב הטור משם בעל הלכות גדולות. ונהירנא דחזיתיה למהר״ש גארמיזאן מרבנן קשישאי בעיר עז לנו עה"ק ירושלים ת״ו בכ״י דמקשה ורמי שהטור גופיה כתב בסי' תקפ״ב משם בה״ג דלא יאמר זכרנו וכתוב וכתב שם דרב האיי גאון כתב שיש לאומרו והא דאל ישאל אדם וכו' ביחיד אבל צרכי רבים שרי אלמא בה״ג סבר דאל ישאל אדם אפי' צרכי רבים קאמר עכ״ד ועמ״ש הרשב״א והגהות מיימוניות משם בה"ג והביא דבריהם מרן בב״י בסימן זה:
ב
דין ב'. אין לומר פיוטים וכו' הרב שיירי כנ״הג כתב שהרב מהר״ר אגוזי לא האומר סדר קדושות בי"הכ וכ"כ גם כן לעיל סי' נ״ב ושם כתב דהמהדרין אין אומרים פיוטים דר״ה וי״הכ משום הפסק ע״ש כן ראוי לעשות החרד לדבר ה׳ בצנעא בינו לבין עצמו ולא יפרסם הדבר מפני המחלקת ומפני כבוד גדולי עולם שתקנום ואומרים אותם:
ג
כתב הרב מהר"ר שמואל ויטאל בספר הכוונות שהרב מהרח״ו זצ״ל אביו לא היה אומרם אך כשהיה עובר לפני התיבה היה אומרם עכ״ד וכיוצא בזה ראיתי למהר"ר שלמ' ן' הרשב"ץ בתשובותיו סי' רנ״ה וסי׳ שכ״ט שכת׳ שמהר״ם מרונטבורג לא היה אומר פ׳ ה׳ ימלוך וכו׳ ולא היה חותם ביראו עינינו אבל כשהי' יורד לפני התיבה היה אומרן ע״ש.
ד
ולא קרובץ וכו' כתבו התוס' בחגיגה דף י״ג ע״א דקדושתא שיסד הקליר הוא ע״פ שיטת הירושלמי שהוא היה תנא והיה ר' אלעזר ברבי שמעון דקרו עליה מכל אבקת רוכל תנא קרא קרובץ ופייטן ובימיו מקדשין ע"פ הראיה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום א׳ עכ״ל והקשה לי חד צורבא מרבנן שהתוס' עצמן במגילה דף כ״ה ע״א כתבו שיסד הקליר בקדושתא שאנו אומרים ביום ב' של פסח ואני אמרתי דלא דק בדברי התוס' שכתבו בקדושת׳ שאנו אומרים ביום ב׳ דהול״ל בקדושתא דיום ב' אבל התוס׳ נשמרו מזה שהוא לא תיקן ליום ב׳ רק הם אומרים אותה ביום ב' וזה פשוט:
ואחר זמן רב ראיתי להרב מעדני מלך אות כ"ד עמ״ש הרא״ש שם כדברי התוס' דחגיגה הנז׳ שלא תיקן שום קרוב״ץ ליום שני תמה שהרי נמצאו ביום ב' דפסח וביום ב' דסוכות ותירץ שהוא תקנו ליום ראשון ואחריו סידרוהו לשני וכו' ע״ש ולא זכר מדברי התוס' הנז'. ושם הקשה הרב שהוא חתום ר״א ברבי קליר וצידד כמה צדדין ע״ש וכמדומה לי דבס' יוחסין הביא שחתום אליעזר בן יעקב מקרית ספר. ומאמר הנז׳ הביאו הרא״ש שם משם פסיקתא ע״ש והוא בשיר השירים רבה ע״ש ובס׳ שבלי הלקט כ״י הביא תשובת ר״ת ארוכה מאד בשבח אמירת קרובות וכתב שקבל מאביו בשם רבותיו גאוני לותי״ר שכשפייט ר״א קרובות וחיות אשר הנה מרובעות להטה האש סביביו וכבר נמלקו ר׳ יוסף טוב עלם עם ר׳ אליעזר ובסוף הסכימו דמותר וכן הסכים רב סעדיא גאון וגם ר' שמעון הגדול המלומד בנסים היה אומרם והאריך הרבה:
ה
שאלת הפיוטים שנהגו החזנים לומר ולהכניס אותם בכלל הברכה כמו מגן ומחיה דיוצר אם זו מותר ויודיענו דעת רבינו יצחק הרב בזה תשובה אם החזיר החזן ענין הברכה קודם החתימה כדי שתבא החתימה עליה הרי זה מותר ואין אצלנו מי שימחה בזה ובפרט הואיל והוא מנהג פשוט לכל העולם וזוהי סברת רבינו הרב ז״ל. רבינו מהר״י הלוי ן' מיגש בתשובה כ״י סי׳ מ״ז. עין רואה דהרב ז״ל העד העיד בנו דזוהי סברת הרי״ף וכך הסכים הוא ז״ל ויש להעיר מזה על הרמב"ם בתשובה בס' פאר הדור הנדפס מחדש סי' ס״ד וסי׳ קכ״ט דאסר בברכות ק״ש נגד רבו ורבה דרביה ומ״ש רבינו מהר״י ן׳ מיגש שהוא מנהג פשוט לכל העולם בזמנו דיבר ולא כן עתה. ושמעתי דע"פ הקבלה אין לומר פיוטי האחרונים ועמש״ל סי' ס״ח ובסמוך אות ב' בס"ד: