ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן צט
א
דין א'. שתה כדי רביעית יין וכו׳ פי׳ אף שהוא רגיל ביין שאם שותה הרבה אינו בסוג שכור אלא יכול לדבר בפני המלך ולא קרינן ביה אלא שתוי עכ״ז אם שתה רביעית אל יתפלל לכתחילה וכמו שביאר מרן בב״י דברי הטור שכתב שתוי כל שיכול לדבר בפני המלך ומ״מ לכתחילה לא יתפלל אפי׳ אם שתה כדי רביעית ע"ש ובב״ח ודוק:
ב
הגהה. אבל שאר ברכות יכול לברך וכו' כן הוא בירושלמי וכ״כ התוס׳ והרא״ש פ' אין עומדין וכן פסק הרב בית חדש ועיקר כמו שהכריע הרב לחם חמודות במע״מ אות ט' שם פ' אין עומדין ושם הקשה דברי התוס׳ והרא״ש אהדדי ע״ש וכן ק״ל על הרי״בם בקיצור פסקי הרא״ש דפ' אין עומדין קפסיק דשכור מברך ואלו פ' הדר כתב צ״ע אם שכור מברך ע"ש ויש לישב:
ג
דין ב׳. אבל רוכב וכו׳ הקשה הרב לחם חמודות פ׳ אין עומדין אות ל״ב על הטור שכתב כן בשם בה״ג ומרן בבית יוסף כתבו משם סמ"ג והוא תלמוד ערוך בעירובין דף ס״ד והקשה על הרמב״ם והרא״ש שהשמיטוה ע״ש. ואחד חכם מאוהבינו תירץ דאפשר דמשום דהרא״ש והרמב״ם השמיטוהו זאת היתה להטור שכתבו משם בה״ג אלו דבריו. ואמינא ליה יישר כי כיוצא בזה תירץ מרן בב"י א"ה סי' ע״ח על מה שהטור כתב משם הרמב״ם והוא גמרא ערוכה והיה טעמו דהרי״ף והרא״ש השמיטוהו וזה דבר השמיטה גרם להטור שתלאו בהרמב״ם. איברא דזימנין דמשכחת למרן גופיה שאינו מתפייס בזה וקא מותיב להטור בכה"ג כידוע:
אמנם בענין זה לא דמי לבעלמא דהכא איכא אוקמת׳ בש״ס והאיכא צדדין לענין הלכה וכמו שמפור׳ בדברי הרב לחם חמודות גופיה ושאר אחרונים ושפיר כתבוהו משם הב״הג וסמ״ג כיון דבש״ס אין הדין מבורר ואיכא כמה פנים לפנים.
חזה הוית להרב פר״ח שכתב דלענין הלכה נקיטינן להחמיר כפשט השמועה דאין לחלק בין יין איטלקי לשאר יינות וכו׳ ועוד אם איתא דשאני יין האיטלקי שהוא משכר א״כ היכי קאמר ר״ג לר׳ אלעאי שתינו רביעית יין האיטלקי והא אף דשתו פורתא בציר מרביעית ה״ל כרביעית שאר יינות ולתסר ועוד דאמרו דלמדנו שכור אל יורה ומדקאמר סתמא משמע אפי' רביעית משאר יינות וכו׳ ולכן יראה דפירוקא קמא דחייה בעלמא והעיקר כתירוץ שני עכ״ל.
ולי נראה עיקר כדעת בה״ג והסמ״ג והטור ומרן דאוקמתא קמיתא עיקר דיש לחלק בין יין האיטלקי לשאר יינות וא״כ ברביעית משאר יינות דרך מיל מהני בין רוכב בין מהלך ודאמרינן השתא דאתית להכי הוא שינוייא בעלמא ולאו קושטא היא וטעמם של הגדולים הללו דהחוש יעיד על זה הנמצא בזה יין חזק דרביעית דידיה משכר ממש טפי מכמה רביעיו׳ דשאר יינות ואוקמת קמייתא מסתברא ומוכרחת לחלק בין יין חזק לשאר יינות. ותו דהכי משמע פשט דברי ר״ג שאמר לר׳ אלעזר שתינו רביעית יין האיטלקי וגם מאי דאמרינן למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר משמע דאיין איטלקי קפיד. ומה שהכריח הפר״ח דהיכי קאמר ר״ג שתינו רביעית וכו׳ אף דשתה פורתא וכו' אינו מוכרח דאי שתה בציר מרביעית דהוי כרביעית בשאר יינות במיל סגי והשתא דשתה רביעית האיטלקי לא סגי ליה מיל ומ״ה א״ל עד שיפיג ייננו דכיון דהוי טפי מרביעית דעלמ' מיל לא סגי והשיעו' האמיתי עד שיפיג ואין לדב׳ קצבה ומ"ה השמיטו בה"ג וסמ״ג ודעמיה שיעור ג׳ מילין דאיברא דלמדנו דלשתה טפי מרביעית ורוכב דרך מפיגתו ולא טורדתו אך אין לדבר קצבה ואימור דבעי טפי מתלת מילין דהכל תלוי לפי היין ולפי האדם ולחומרא לא נקטי בה״ג והטור ומרן תלתא מילין דאפשר דזמנין דלא סגי בתלת ומלבד דהסברא נותנת שהכל לפי היין ולפי דעת האדה וטיבעו הכי דייקי דברי ר״ג דאמר יטייל אחרינו עד שיפיג ייננו ולא תלי בשיעור מילין ובהכי ל״ק קושית הרב לחם חמודות להטור וסיעתו דהול"ל תלת מילין. והיינו דבעי ר״ג שתינו רביעית יין האיטלקי דאם הוא רביעית מאיטלקי לא סגי מיל כרביעית דשאר יינות.
ומה שהכריח עוד הפר״ח מדקאמר למדנו שכור אל יורה ומדקאמר סתמא היינו אף רביעית שאר יינות ואם איתא דיש לחלק ליכא לדיוקי מהך עובדא אלא רביעית יין האיטלקי. הא נמי לא מכרעא דהא הכא אתמר למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר ולמדנו שכור אל יורה ומאחר דתחילת דיבר אמר למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר ודאי דמאי דקאמר תוך כ״ד למדנו שכור אל יורה היינו בשתה רביעית איטלקי דעלה קאי והא תו למה ליה לפרש יותר והרי הוא כמבו״אר והכונה דמהך עובדא לא שמעינן אלא שתה רביעית איטלקי אל יורה. אבל לדינא אמר שמואל שתה רביעית אל יורה והיינו בכל מין יין ואין ראיה מהך עובדא דזה היה מעשה ואה״נ דרביעי' יין משאר יינות אל יורה אך בחלקות דשאר יינות דרך מיל סגי אבל איטלקי הדבר תלוי עד שיפיג יינו. זו היא שיטת הסמ״ג ובה"ג והטור ומרן והכי נקיטינן: