אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן צא

שיורי ברכה

א

דין ג'. בראש מגולה וכו' עמ״ש הרב פר"ח ומאי דכתיבנא בעניותין לעיל סימן ב׳ אות ב' בס״ד:

ב

דין ד׳. לא חשיבא כסוי ואם אחר וכו' עיין מה שהארכתי בעניותי לעיל בזה סימן ע"ד אות ה׳ ואות ז' בס״ד:

ג

דין ה׳. ולא ברגלים מגולים אם דרך וכו' אבל במקום שעומדים לפני הגדולים ברגלים מגולות כבני המערב וכיוצא שרי להו להתפלל ברגלים מגולות:

ד

ה״ה אם רוב העולם מכסין רגליהם ואין (מפקידין) [מקפידין] כשעומדים לפני הגדולים אם עומדין ברגלים מגולים או מכוסים לענין תפלה נמי אין קפידא דהדבר תלוי אם מקפידים שלא לעמוד לפני גדולים ברגלים מגולות. מרן בכ״מ פ״ה דתפלה. ונראה דבמקום דרובא דעלמא מכסין אך אין קפידא לעמוד לפני הגדולים נהי דאיסורא ליכא כל דליכא קפידא כמ״ש מרן אבל נכון מאד לכסותם כיון דרובא דעלמא הכי נהיגי משום הכון:

ה

אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים וכו׳ כ״כ הרמב״ם פ' הנז' והביאו הטור. ונראה דנפקא להו להרמב״ם וסיעתיה לחלק כן משום דממאי דאמרי' בשבת דף יו״ד רבה בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי משמע שאין להתפלל יחף כמ"ש שם התוס׳ והמרדכי. ואלו פ״ג דמגילה תנן האומר בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור ומשמע דהא יחף עובר וכמ״ש הר״ן גבי פותח והביאו הפר״ח בדין זה אלמא דיחף ש״ד לעבור לפני התיבה וכ״ש להתפלל ומ״ה סבר הרמב״ם דהא מילתא תליא לפי המקומות דאתרא דאיכא קפידא למיקם יחף לפני מי שגדול ה"נ איכא קפידא להתפלל יחף אבל במקום דרובן יחפין או ליכא קפידא לעמוד לפני גדולים יחף ה״נ יכול להתפלל ברגלים מגולות. והכי נמי משמע מאותה דפ״ב דחגיגה שהביאו בהגמי"י דאמרינן גבי חיות לאו ארח לגלויי כרעיה קמיה מריה והרי התם דבחרבן אימעוט דרגל וחזנהו נביא כדכתיב ורגליהם רגל ישרה לרבנן דלדידהו אמרינן דלאו ארח ארעא וכו' אלמא כי לית להו מצו להתפלל ברגלים מגולות:

וגם מהתם משמע דבקפידא דוקא הדבר תלוי ובמקום שרובן מכסין אך אין קפידא שרי דהרי לאו ארח ארעא אמרו מכלל דאי אין קפידא לית לן בה. ומתוך מ״ש יראה דגם להגמי״י ולתוס׳ שכתבו דבריהם בסתם אזלי ומודו דבמקום דדרכן שלא לכסות רגליהם לפני הגדולים ש״ד להתפלל נמי ברגלים מגולות וכן מסיק מרן בב״י. אך הרב ב"ח כתב דלדעת התוס' והמרדכי אסור בכל המקומות. ולא שוה לי חדא דיש לנו לקרב הדעות ומ״ש התוס׳ והמרדכי סתם היינו משום דכן ארחות הגלילות ההם להקפיד לפני הגדולים וכלם מכסין רגליהם תדיר. ותו דנראה דחילוק זה מוכרח מההיא דתנן אף יחף לא יעבור וממשמעות ההיא דלאו ארח ארעא לגלויי כרעיהו כדאמרן. והרב פר״ח רצה לחלק דמשנתנו לפום דינא ומ״ש התוספות ממדת חסידות ע״ש ודברי התוס׳ מוכחי דמדינא קאמרי וכמ״ש הב״ח . ומהרי"מט בחידושיו פ״ק דשבת כתב דלפירש״י שפירש אנפלאות חשובות אין להוכיח דין התוס׳ ע״ש ונקוט בשיפולי גלימיה הרב כנ״הג. ולי יראה דאדרבא לפירש״י משמע שפיר דמפשט הש״ס דרב הונא עביד הכי מהי משמע לכ״ע דאין להתפלל יחף אדרבא מדקאמרי דרב הונא עביד הכי משמע דכלהו רבנן או רובן לא עבדי הכי ויש להוכיח להפך. אך כפי פירש״י דרב הונא רמי פזמקי אנפלאות חשובות מכלל דשאר אינשי לא קפדי אחשיבות דזה חסידות אבל יש להם אנפלאות בינוניות ומכאן משמע דאין להתפלל יחף. וכן מרן בכסף משנה כתב כלומר אנפלאות חשובות ומדרמי פזמקי אלמא שאין להתפלל ברגלים מגולות עכ״ל וכונתו כדאמרינן ועיין במרדכי ובב״ח בדין זה וריש סימן זה ודוק:

ו

אם אין קפידא לעמוד בפני הגדולים ברגלים מגולים אך הוא נוהג סלסול שאינו עומד לפניהם כ״א ברגלים מכוסים צריך להתפלל בבתי רגלים כנ"ל:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה