אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן פו

שיורי ברכה

א

צריך להרחיק מהם וכו׳ כ״כ הטור וכתב מרן בב״י דמפרש הטור מאי דתנן ספ״ג דברכות וכמה ירחיק מהם וכו' וכמה ירחיק ממים הרעים ומשרה ומי רגלים אבל הרמב״ם מפרש דקאי אמי רגלים וכן נראה מדבריו בפירוש המשנה עכ״ד וגם הרב ב״ח כתב כן בדעת הרמב״ם וסיים וכן פירש רש״י במשנה וכמה ירחיק מהן ממי רגלים. ובפירש״י שלפנינו לא חזינא כהאי סימנא. אך ראיתי לרבינו עובדיא שפירש כן ע"ש:

ובירושלמי מוכח שפירוש המשנה כמו שכתב הטור והכי איתמר התם. ר' ירמיה בשם ר׳ זירא נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ד׳ אמות אמר ר׳ אבינא ומתני׳ אמרה כן וכמה ירחיק מהם ומן הצואה ד' אמות א"ר אמי א״ר שמלאי תפתר במשרה של כובסין א"ל ר׳ מונא אם בכובסין הא תנינן ולא במים הרעי׳ ולא במי המשרה. ומוכח דהירושלמי מפרש כדברי כטור דפירוש וכמה ירחיק מהם היינו מכל הני מים הרעים ומשרה שצריך להרחיק מהם כמו מהצואה:

ואפשר דרבי׳ עובדיא והרמב״ם סברי דהגם־דבירוש׳ מפרשה הכי אנן לא מפרשינן הכי משום דעין רואה דבירושלמי לא מוקמי למתניתין דקתני עד שיטיל לתוכן במי רגלים וסבר הירושלמי דמתני' נפשטה ובמים הרעים ומשרה קאי וכמו שפירש מהר״ר אליהו בתוספותיו בירושלמי. וכיון דסבר הירושלמי דתנא דידן לא איירי במי רגלים אמטי להכי מפרש הא דתנן וכמה ירחיק מהם אמים רעים ומשרה דאיידו בהו אבל לפום גמרין דמשנתינו איירי במי רגלים הא דתנן וכמה ירחיק מהן אמי רגלים קאי. ודעת הטור דאף דהבבלי והירושלמי חלוקים בפי׳ יתן לתוכן מים מ״מ כל כמה דמצינן לאשוויינהו משוינן וזו דרך ישרה לומר דגם לבבלי וכמה ירחיק מהם אמים הרעים ומשרה נמי קאי:

ועיני ראו להרב מעדני מלך פ״ג דברכות סוף סי׳ מ״ו שפירש בלשון הירושלמי הנז' במאי דקאמר מתני' אמרה כן וכמ״ש תפתר במשרה של כובסין וכו' פירושים דחוקים ודחוקים ולי מה יקרו דברי מהר"ר אליהו בפירושו והוא בעיני פירוש אמיתי כאשר יראה המעיין:

ועוד זאת אדרש על הרב מעדני מלך שבפ׳ כיצד מברכין סי' ל״ה כתב וז״ל א״ר זירא א״ר ירמיה ובפ' דלקמן סי' י״ב ירושלמי ר׳ זירא בשם ר׳ ירמיה משמע דלא הוה בזמניה דר׳ ירמיה מדאמר בשמו עכ״ל משמע שסובר הרב דר' ירמיה קדים לר' זירא ולכן ר׳ זירא אמר בשמו ומה יענה להירושלמי הלז דהביאו הרא״ש שם פ״ג דקתני ר׳ ירמיה בשם ר' זירא ואי קדים ליה איך יאמר בשמיה ואי סבר שהוא ט״ס הו״ל להגיהו שם פ"ג דברכות ולא העיר עליו כלל:

ובר מן דין בקונט׳ הכללים אשר לי תמהתי עליו דמוכח בש״ס בכמה מקומות בברכות דף ל' ע"ב ודף מ"ח ע״א ובשבת דף יו״ד ופסחי׳ דף מ״ח מציע׳ דפ"ה ע״ב וסנהדרין דף ק' וסוף תמורה וכריתות דף טו"ב ע״ב ונדה דף כ״ג ע"א ודף מ״ב ע״א ותוספות גיטין דף י״א ע״ב וחולין דף י״ג דר׳ ירמיה ור׳ זירא היו בזמן אחד. וכזאת וכזאת תמהתי שם בקונט׳ הנז׳ על מהר״ש אלגאזי מריה דתלמודא אשר קבע הכלל הלז בשם הרב הנז' בכלליו בסוף לחם סתרים ובגופי הלכות סי' תק"ד והוא הקשה עליו מחולין דף י״ז ולא זכר מכל הנז'. ואחר זמן רב נדפס מחדש ס׳ יד מלאכי והשיג על זה מכמה דוכתי ובכללן ראיתי שהזכיר מדוכתי דאייתינן מאשר ולא כל אשר. ובירושלמי ריש פ׳ כיצד מברכין ר׳ ירמיה בדיך קומי ר' זירא המוציא לחם מן הארץ וקלסיה. וכב״ר הביאו התוס' בחולין סוף דף ה׳ ושאר דוכתי ר' ירמיה שדר לר' זירא כלכלה דפירי וכו׳:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה