ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן כב
א
דין א' קנה טלית ועשה בו ציצית מברך שהחיינו דלא גרע מכלים וכו' אבל אינו מברך על המצוה כיון דאינה באה מזמן לזמן. וה״ה שבוי שהיה כמה שנים בשביה ופדאוהו בפעם ראשונה שעולה לס״ת לא יברך שהחיינו מעין דוגמא ממ״ש הרב חוות יאיר סי' רל״ז על מי שהיה חולה מעיים זמן רב ולא הניח תפילין שלא יברך שהחיינו כשעלתה בידו הבר״יאה דלא חייש במעיה וחזר להניח תפילין. הרב מהר״י אלגאזי בס' אמת ליעקב דף מ״ג ע״ב. ועיין תשובת הרמב״ם בס' פאר הדור הנדפס מחדש בסימן מ״ט:
ב
הגהה. מברך בשעת עיטוף ראשון. פי׳ שיברך ברכת שהחיינו וכן מטין דברי הרב אליה רבה ולא כהרב עולת תמיד והרב מקור חכמה: