ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן יב
א
דין א'. ולפי מה שאנו נוהגים וכו׳ אם נפסקו שני ראשים וכו' ה״ה אם נפסקו ד׳ ראשים שמצד אחד כשר לפי שנשתיירו כל הראשים השניים שיש בהם יותר מכדי עניבה ואפילו לא נשתייר מהראשים השניים רק כדי עניבה שהיא כדי עניבת שמנה חוטין ביחד כשר. הרב פרי צדיק דף פ"א ע״ב :
ב
דין ג׳. יש לסמוך על ר״י. כתב הרב מגן אברהם נ״ל דלא יברך עליהם ואסור לצאת בהם בשבת לרשות הדגים וכ״כ הרב אליה רבה. וראיתי להרב פרי צדיק דף פ״ב ע״א שהביא דברי הרב מגן אברהם ותמה עליו דהוא גופיה לקמן סי׳ ל"א הסכים לדעת ההגהה דמברכין על תפילין בחול המועד [והתם] גאון והראב״ד והרשב״א והתוספות פסקו דאין להניחם ולעילא מנהון רשב״י וסמ"ג וסמ״ק כתבו דאין לברך וכו׳ ואע״פ כן פסק מור״ם והסכים עמו שמברכין כ"ש הכא דליכא אלא סברת רש"י ומנהגא בעלמא נגד סברת ר״י והרא"ש והתוס' וסמ"ג ורי״ו דמסתבר טעמייהו ורווחא שמעתא אליביהו דודאי וסומכין על דבריהם להכשיר ולברך ולצאת בו בשבת עכ״ד:
ואיברא דדעת מרן נראה ברור לסמוך על ר״י וסיעתו ולברך וכ״כ הרב יד אהרן. אבל טעמן של הרבנים מגן אברהם ואליה רבה נראה דהכריעו כך מסברתן כיון דנהוג עלמא כרש״י וגם שרבינו שמשון כתב שאין בידו כח להכשיר עד יבא מורה צדק כמו שכתוב המרדכי ומ״ה החמירו שלא לברך. ומה שתמה הרב פרי צדיק דהרב מגן אברהם גופיה הסכים בסימן ל״א לברך על התפילין בח״המ נגד כמה פוסקים וכו׳ לק״מ דהתם מימי עולם נהגו באשכנז להניח ולברך כמפורסם וכמ״ש מור״ם ומ״ה שתק ליה הרב מגן אברהם דמנהג אבותיהם בידיהם ואף שרבים חולקים כיון דנהוג נהוג וקשה לשנות המנהג שנהגו רבים על פי גדולים ופשוט:
עוד תמה הרב פרי צדיק על מה שאוסר הרב מ״א לצאת בו בשבת דמה שהוא מחמיר הוא לחוש לדברי רש״י ואיך אוסר לצאת בו בשבת דהא לרש״י מותר לצאת בשבת בטלית שאינה מצויצת כהלכתא ומ״ש הפוסקים דאף בזה״ז היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה חייב כדעת ר״ח א״כ טלית זו שנשתייר כדי עניבה מן הגדיל למאי ניחוש לאיסור לצאת בו בשבת לר״י ולהרא״ש וסיעתם דס"ל דכשרי לגמרי הרי היא מצויצת כהלכתה ולרש״י שפוסל בכ״הג ס״ל דאין איסור בזה״ז לצאת בשבת בטלית שאינה מצויצת כהלכתה וא"כ לכ״ע מותר לצאת בו בשבת זהו תורף דבריו. ויש לישב דס״ל להרב מגן אברהם דהגם דרש״י ס״ל דבזה״ז אין איסור לצאת בטלית שאינה מצויצת כהלכתה מ״מ כבר פשטה הודאה להפך כר״ח והרמב״ם והתוספות וסיעתם ואין לסמוך על סברת רש"י בזה . ובהך פלוגתא דרש״י ור״י בעניבה כבר פשטה הוראה כרש״י ונהוג עלמא כוותיה ונמצא דהלכה רווחת דכדי עניבה מן הענף ואסור לצאת בשבת בטלית שאינה מצויצת כהלכתה ואחר שכן כי סמכינן אר״י היכא דלא אפשר תיסגי לן להכשירו דוקא אבל לא סמכינן נמי למעבד נגד הלכה רווחת דאסור לצאת בטלית שאינה מצויצת דכבר נהגו בזה כרש״י דזו שאין בה כדי עניבה כענף שאינה מצויצת כהלכתה מיקריא ואמטו להכי סמכינן על סברת ר״י ללובשה אבל לברך ולצאת בה בשבת באלו אמרו שלא לסמוך מאחר דלפום מנהגא זו אינה מצויצת וקי״ל דאף בז"הז אסור לצאת בטלית שאינה מצויצת. ומה לנו אי לא אסר רש״י לצאת בזה״ז בטלית שאינה
מצויצת. הא קי״ל איפכא.
ולענין הלכה נראה דודאי סמכינן אר״י וסמ״ג והרא״ש ורי״ו דסברי דציצית זו כשרה ומה גם דלדברי הרב המבי״ט בקרית ספר ריש הלכות ציצית גם הרמב"ם ס״ל כוותייהו וסמכינן לברך עליה ולצאת בה בשבת כיון דלגדולי הפוסקים זו כשרה. והכי מוכח מסתמות דברי מרן שזה דעתו לסמוך על ר״י בכל. וכן משמע קצת מסתמות מור״ם בדרכי משה ובהגהה . ובשגם נהוג עלמא כסברת רש״י נראין הדברים דאדני המנהג אעיקרא היה דרך חומרא להחמיר ולחוש לדעת רש״י והיינו בדאפשר אבל כי לא אפשר אפילו מנהגא ליכא ודוק: