אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן ג״ן

שיורי ברכה

א

דין ד׳. שיהא דיקן מעבירות וכו' עיין מאי דכתיבנא בעניותין סי' תקע״ה בס״ד:

ב

ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו וכו׳ האחרונים העלו דבש"צ דעלמא שאינו ש״צ בתענית כל שעתה יש לו מעשים טובים סגי ולא משגיחין בילדותו. וכן מצאתי בפירוש להאשל הגדול רבינו מהר״י ן׳ מיגש זצ״ל בתשו׳ כ״י צ״ז:

ג

דין ה'. יבחרו הטוב שבצבור וכו'. כך היו נוהגים בארץ הצבי ובערי המערב שהש״ץ היה אחד מרבני העיר. וספרי מוסר מלאים מפיקים זקוקין דנורא על דבר חזני זמנם.

ד

לעיל. דין ג׳ אין לברך על עטיפת ציצית וכו׳ אלא בין ישתבח ליוצר וכו' וה"ה בין מזמור למזמור מהר"י בנימין הביאו מהר״י זיין בתשו' בס' גנת ורדים א"ח כלל א' סי' נ״א. ומהר״א הלוי שם סי׳ ב"ן כתב דה"ד בנאנס לצרכיו אבל אם לא נאנס לצרכיו ונזדמן לו ציצית ותפילין ראוי לו שלא ללבשן ולברך עליהן בתוך פסוקי דזמרה אלא בין ישתבח ליוצר עש״ב. והפריז הרב בהוראה זו ופוק חזי בתשונות הרמב"ם בס' פאר הדור הנדפס מחדש סי' קמ״ז שפסק להפך וז״ל מי שנזדמן לו טלית ותפילין והוא עומד בפסוקי דזמרה אם מותר לו ללבשם ולברך עליהם תשובה אין שום איסור בברכה על ציצית ותפילין בתוך המזמורים שאין הפסקה כזאת בפסוקי דזמרה אסורה ואינה תפלה ולא ק"ש עד שיאסור הפסקה כזאת עכ״ל:

ה

דין י״ב. אין ממנין מי שקורא לאלפין וכו':

יש להסתפק מי שדרכו לקרות לעיניין אלפין והוא קורא כהוגן לכשירצה בטורח אם ישים אליו לבו אם ממנין אותו או״ד חיישינן דכיון דבא על ידי טורח אין למנותו דזמנין דמשכחת קורא כדרכו ולאו אדעתיה. ולפום ריהטא נראה להביא ראיה ממ"ש התוס׳ שם במגילה דף כ"ד וז״ל כשאתה מגיע אצל וחכיתי ק׳ כיון שלא היה יכול לומר חי״ת א״כ איך הורידו רבי לפני התיבה וכו' וי״ל דכשהיה מתכוין לקרות החי״ת קורא אותה שפיר על ידי טורח אבל לא היה בקל ולפי שא"ל אליהו שעל ידו תמהר הגאולה לפיכך הורידו עכ״ל ואיכא למידק בסוף דבריהם שכתבו ולפי שא"ל אליהו דהוא שפת יתר דכבר תירצו קושיתם דכשהיה מתכוין היה כהוגן. ועוד יש להרגיש קצת דבמציעא דף פ״ו הקשו התוס׳ קושיתם דהכא ותירצו ה״מ היכא דאפשר באחר הכא לא הוה אפשר באחר וקמ״שנו רבנן בדברייהו לשנייו שינויא אחרינא. ונראה דהתוס׳ פשיטא להו דמי שדרכו לקרות לעיינין אלפין בשגם הוא בצד ודוחק קורא כהוגן אין למנותו דלאו כל שעתא לבו נכון לכוין לקרות כהוגן ואמטול הכין בי מתרצי במגילה דר' חייא כשמתכוין קורא בטוב אכתי לא איפרק דכיון דארחיה הוא לקרות לאלפין עיינין אין למנותו דזמנין דמשתלי וקרי כי ארחיה לכן הוצרכו לומר ולפי שא״ל אליהו וכו׳ כלומר דאף באופן זה אין למנותו ושאני התם דלא אפשר בלא"ה. והתם במציעא הקשו בסתם דאפילו תימא דכי מכוין קורא כהוגן אכתי אין להורידו ותירצו דלא סגי בלא״ה והיינו תירוצם דמגילה והדברים אחרים ולפ״ז נקטינין דהגם דכשמכוין יכול לקרות היטב אין למנותו. והרב פר״ח הביא דברי התוס׳ וכתב דהעיקר כמו שתירצו במציעא דאם איתא שהיה יכול לקרות חי״ת בדוחק היכי קאמר כשאתה מגיע וכו׳ עיין שם ואפשר לישב דהתוספות דקדקו דהול״ל כשאתה קורא וחכיתי ומה הלשון אומרת כשאתה מגיע לכן פירשו דאם היה מכוין יכול לקרות כהוגן אמנם כאשר ירדו״ף הקורא כדרכו בנביאים והן בעודנו לומר מגיע וחכיתי קרי כי אורחיה דלא יהיב דעתיה ולא יצבר איזה פעם דבעוד שהוא לומד הן בכלל קרא כי האי ולאו אדעתיה והיינו דקאמר כשאתה מגיע ודייק לומר לא נמצאת מחרף ולא אמר אתה מחרף ודוק:

ו

דין י״ד. סומא יורד וכו' אבל רבינו ירוחם פליג שאינו עובר לפני התיבה דפוסק כר׳ יהודה ומכאן תשובה למ"ש מהר״ם טיבולי הביאו בס׳ יד אהרן סי׳ תע״ג שרצה לישב דברי רבינו ירוחם גבי הגדה אליבא דכ״ע ונדחק מאד ע״ש והדבר מבואר דדעת רבינו ירוחם לפסוק כר' יהודה ועמ"ש הרב פר״ח ועיין בשו״ת הרדב"ז החדשות ס׳ ל״ט שכתב שלא מצא חבר לרבינו ירוחם:

ז

אם יש ש״צ אחר יש להעביר הסומא בימים נוראים חוות יאיר סי' קע״ו והר״י עאייאש בספר בני יהודה דף ס״ז חלק עליו וס״ל דאינו נדחה מפני אחר. ול״נ דיש לחוש לדברי הרב חוות יאיר בימים נוראים מהטעם שכתב שם:

ח

חרש אינו שומע יכול להיות ש"צ. הרב מהר״ש בן הרשב״ץ בתשובותיו סי׳ ת״ד וכן ראיתי שכתב מר אביו בתשב"ץ ח״ג סי' קי"ג.

ט

דין כ"ה. אין מסלקין חזן וכו' אין להסיר שום ממונה ממינויו בשביל שיצא עליו קול ואפילו שלא יהיו אויבים אבל אם יש במקומו בני אדם שונאים אותו בזה לא נאמר לטובה השמועה ואם נתקיים עליו העדות אינו מן הדין להסירו אם קבל עליו מה שהוא חייב שאין מורידין אדם מקדושתו מסנהדרי גדולה ועד חזן הכנסת אא"כ עבר עבירה בפרהסי"א ואם לא יתברר עליו זה אינו מן הדין להסירו ולא לפרסמו. הרמב"ם בתשו׳ כ״י הביאה הרדב״ז בתשובותיו ב״י סי׳ ב' אלפים ע״ח:

י

ש״ץ אשר נשתכר ובא שכור לבה"כ ועי״ז שבר הרימונים ואמר מה הוא הס״ת ועשה כזה כמה פעמים לא יטפל בשום שירות הק״ק ולא יתנו בידו ספר תורה הרמב״ם בספר תשובותיו הנקרא פאר הדור סי׳ צ״א:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה