ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ח
הַמְעָרֶה. יַיִן אוֹ שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה מִכַּד לְכַד, וְאַחַר שֶׁעִירָה כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נָטְפוּ מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ טִפִּין, טִפָּה אַחַר טִפָּה, כְּדֶרֶךְ הַכֵּלִים לְאַחַר שֶׁעִירָה כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן:
נוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֻלִּין. וְאֵין צָרִיךְ לְקַנְּחָהּ יָפֶה קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הַחֻלִּין לְתוֹכָהּ:
הִרְכִּינָהּ. הִטָּה אוֹתָהּ עַל צִדָּהּ לְחָבִית שֶׁהָיָה בָהּ תְּרוּמָה אַחַר שֶׁעִירָה כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, וּמִצָּה הַיַּיִן אוֹ הַשֶּׁמֶן שֶׁהָיָה בָהּ וְנִרְאָה כָּנוּס בְּתוֹכָהּ:
הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. וְלֹא אָמְרִינַן חֻלִּין הֵן, הוֹאִיל וְעִירָה כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ וְנָטְפוּ מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ טִפִּין:
בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי. שֶׁהַמַּעֲשֵׂר שֶׁלּוֹ, וְנוֹתֵן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ אֶחָד מִשְּׁמֹנָה שֶׁבִּשְׁמִינִית הַלֹּג צָרִיךְ לְהוֹלִיכָהּ לַכֹּהֵן, אֲבָל פָּחוֹת לֹא. וְהַנֵּי מִילֵי בְּטָמֵא, אֲבָל בְּטָהוֹר אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַזֵּר בִּדְמַאי, אֲבָל בְּוַדַּאי בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר בֵּין רַב בֵּין מְעַט צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר כֹּהֵן: