ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י
משנה א
בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. [שֶׁל חֻלִּין], וְהוּא הַדִּין בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. [טָעוּת הַמַּעְתִּיק יֵשׁ כָּאן וְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר, בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל חֻלִּין], וְהוּא הַדִּין לְבָצָל שֶׁל חֻלִּין שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה. וּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוֹ בָּעֲדָשִׁים אַחַר בִּשּׁוּלוֹ וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מֵימָיו, שֶׁאָז אֵין הַבָּצָל כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם פּוֹלֵט בָּעֲדָשִׁים וְלֹא בוֹלֵעַ מֵהֶם. אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל הַבָּצָל בָּעֲדָשִׁים פְּשִׁיטָא דְּיָהֵיב וּבָלַע טַעֲמָא אַף כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם:
בְּנוֹתֵן טַעַם. דְּטָעֵים לְהוּ כֹּהֵן, שֶׁמֻּתָּר בְּחֻלִּין וּבִתְרוּמָה. אִי אִית בְּהוּ טַעֲמָא דִתְרוּמָה הַכֹּל אָסוּר לְזָרִים, וְאִי לֹא הַכֹּל חֻלִּין כְּשֶׁהָיָה:
וּשְׁאָר כָּל תַּבְשִׁיל. כְּגוֹן שׁוּם וְקַפְלוֹט, וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:
מַתִּיר בְּצַחֲנָה. אִם נָתַן בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה בְּצַחֲנָה, שֶׁהֵם דָּגִים קְטַנִּים הַכְּבוּשׁוֹת בְּצִיר, נוֹטֵל אֶת הַבָּצָל וְהַצַּחֲנָה מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה הַבָּצָל שָׁלֵם, שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ וְלֹא נִתְעָרֵב עִם הַצַּחֲנָה. שֶׁאֵין הַבָּצָל נִתָּן לְתוֹכוֹ אֶלָּא לְהַעֲבִיר זֻהֲמַת הַדָּגִים וְלֹא כְדֵי לִתֵּן בּוֹ טַעַם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ב
תַּפּוּחַ. שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁרִסְּקוֹ וּנְתָנוֹ כְּשֶׁהוּא מְרֻסָּק וְכָתוּשׁ לְתוֹךְ הָעִסָּה וְחִמְּצָהּ, הוֹאִיל וְחֻלִּין מֵחֲמַת הַתְּרוּמָה נִתְחַמְּצָה, הָעִסָּה אֲסוּרָה לְזָרִים:
אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ. מֵחֲמַת הַשְּׂעוֹרִים שֶׁל תְּרוּמָה, מֵימָיו מֻתָּרִים:
משנה ג
הָרוֹדֶה. הוֹצָאַת הַפַּת מִן הַתַּנּוּר נִקְרֵאת רְדִיָּה:
וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה. דְּהַשְׁתָּא הַפַּת קוֹלֶטֶת וְשׁוֹאֶבֶת מֵרֵיחַ הַיַּיִן:
רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. דְּסָבַר רֵיחָא מִלְּתָא הִיא:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. דְּסָבַר רֵיחָא לָאו מִלְּתָא הִיא:
מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת. מוֹשְׁכוֹת מִלַּחְלוּחִית יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
משנה ד
אֶלָּא רֵיחַ כַּמּוֹן. דְּדַוְקָא רֵיחַ שֶׁל (פטום) [כַּמּוֹן] נִכְנָס לְתוֹךְ הַפַּת, וְרֵיחָא לָאו מִלְּתָא הִיא, בֵּין בִּתְרוּמָה בֵּין בְּכָל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאִי מִשּׁוּם דְּהֻסַּק הַתַּנּוּר בִּתְרוּמָה, אֵין אִסּוּרָהּ אִסּוּר הֲנָאָה:
משנה ה
תִּלְתָּן. בַּעֲרָבִי חולב"א, וּבְלַעַ"ז פינגריג"ו:
אֲבָל לֹא בָעֵץ. אַף עַל פִּי שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה אֵין הָעֵץ מִצְטָרֵף עִם הַפְּרִי לֶאֱסֹר יַיִן שֶׁל חֻלִּין, לְפִי שֶׁאֵין הָעֵץ קָדוֹשׁ בִּתְרוּמָה. אֲבָל שְׁבִיעִית וְכִלְאַיִם וְהֶקְדֵּשׁ אַף הָעֵץ אָסוּר. וְהָעֵץ שֶׁל תִּלְתָּן בַּיַּיִן נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח הוּא:
משנה ו
יִדָּלֵקוּ. שֶׁאַף הָעֵץ נֶאֱסַר, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם טְעוּנִים שְׂרֵפָה, דִּכְתִיב (דברים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְּלֵאָה, פֶּן תּוּקַד אֵשׁ:
וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֶשׁ בָּהֶן. דִּתְרוּמָה נִטֶּלֶת בְּמַחֲשָׁבָה וּבְאֹמֶד הַדַּעַת:
וְאֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ. וְאַף עַל פִּי שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִין:
וְאִם הִפְרִישׁ. קֹדֶם כְּתִישָׁה, אֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּשׁ וּלְהַפְרִישׁ מִן הַזֶּרַע וְיִשָּׁאֵר הָעֵץ לְעַצְמוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם תְּרוּמָה צָרִיךְ לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן:
משנה ז
שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְרוּמָה. דֶּרֶךְ זֵיתִים לְכָבְשָׁן בְּמַיִם וּבְמֶלַח, וּכְשֶׁזֵּיתֵי חֻלִּין פְּצוּעִין, דְּהַיְנוּ כְּתוּשִׁים אוֹ מְרֻסָּקִים, בּוֹלְעִים מִזֵּיתֵי תְרוּמָה, אַף אִם זֵיתֵי תְרוּמָה הֵם שְׁלֵמִים, וְאַף אִם כְּבָשָׁן בְּמַיִם שֶׁנִּכְבְּשׁוּ בָּהֶן זֵיתֵי תְרוּמָה, אָסוּר:
אֲבָל שְׁלֵמֵי חֻלִּין. כְּשֶׁזֵּיתֵי חֻלִּין שְׁלֵמִין, אַף אִם כְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי [תְרוּמָה] פְּצוּעִין, אֵין בּוֹלְעִין מֵהֶן:
משנה ח
גָּרָב. חָבִית:
כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם נִכְבַּשׁ דָּג טָמֵא עִם הַרְבֵּה דָגִים טְהוֹרִים בְּתוֹךְ חָבִית, וְהֶחָבִית מַחֲזִיק סָאתַיִם, וְיֵשׁ מִצִּיר דָּג טָמֵא מִשְׁקַל עֶשֶׂר זוּזִים שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁהֵם חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל גָּלִיל, וְכָל הַשְּׁאָר צִיר דָּג טָהוֹר, שֶׁנִּמְצָא צִיר שֶׁל דָּג טָמֵא אֶחָד מִתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים שֶׁל דָּג טָהוֹר, אָסוּר. וְאִם הָיָה הַצִּיר שֶׁל דָּג טָמֵא פָּחוֹת מִכֵּן, מֻתָּר:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית לְסָאתַיִם. כְּשֶׁיִּהְיֶה רְבִיעִית לֹג שֶׁל צִיר טָמֵא בְּתוֹךְ סָאתַיִם שֶׁל טָהוֹר אָסוּר הַכֹּל, פָּחוֹת מִכֵּן מֻתָּר. וְשִׁעוּר זֶה הוּא קָרוֹב לְמָאתַיִם. וְאַף עַל גַּב דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטִיל, שָׁאנֵי צִיר, דְּזֵעָה בְּעַלְמָא הוּא וְאֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, לְכָךְ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה דְּבָטֵל בְּקָרוֹב לְמָאתַיִם:
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דְּבָטֵל בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְהִלְכְתָא דְצִיר בָּטֵל בְּיוֹתֵר מֵאֶלֶף, אִם יֵשׁ יוֹתֵר מֵאֶלֶף מִדָּג טָהוֹר וְאֶחָד מִדָּג טָמֵא הַכֹּל מֻתָּר, וְאִם לָאו הַכֹּל אָסוּר:
משנה ט
לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָן. דְּהֵקֵלּוּ בְּצִיר שֶׁל חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם דָּם וְאֵינוֹ אֶלָּא לַחְלוּחִית בְּעַלְמָא:
שֶׁהוּא טָהוֹר. לֹא מִבַּעְיָא דְּאֵינוֹ אוֹסֵר אֶת תַּעֲרֻבְתּוֹ, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ טָהוֹר. וַהֲלָכָה כְּעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי צָדוֹק:
משנה י
כָּל הַנִּכְבָּשִׁים זֶה עִם זֶה. יַרְקוֹת חֻלִּין שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם יְרָקוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, אֵין הַתְּרוּמָה אוֹסֶרֶת אֶת הַחֻלִּין:
חוּץ מִן הַחֲסִית. שׁוּם וְלוּף וּבָצָל וְכַרְתִי קְרוּיִם חֲסִית, דְּאַגַּב חוֹרְפַיְהוּ יְהָבֵי טַעֲמָא בְּכָל מִידֵי דְנִכְבָּשִׁין עִמָּהֶן. וּכְשֶׁהֵן שֶׁל תְּרוּמָה אוֹסְרִים בֵּין יָרָק בֵּין חֲסִית שֶׁל חֻלִּין. וּשְׁאָר יְרָקוֹת שֶׁל תְּרוּמָה אֵינָן אוֹסְרִים כְּשֶׁהֵן נִכְבָּשִׁים, אֲבָל מְבֻשָּׁלִים אוֹ נִשְׁלָקִים אוֹסְרִים:
משנה יא
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַנִּשְׁלָקִים עִם הַתְּרָדִים אֲסוּרִים. רַבִּי יוֹסֵי פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא, וְסָבַר דְּכָל שְׁאָר יְרָקוֹת אֵינָן אוֹסְרִים אֲפִלּוּ נִשְׁלָקִים, חוּץ מִן הַתְּרָדִים שֶׁל אִסּוּר, כְּגוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁהֵן נוֹתְנִים טַעַם בִּשְׁלִיקָתָן:
כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא. הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ יְבֵשָׁה שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אִם [שְׁלָקוֹ] עִם כְּרוּב שֶׁל תְּרוּמָה הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ לַחָה, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אָסוּר, דְּשֶׁל שִׁקְיָא מֵחֲמַת יַבְשׁוּתוֹ הוּא בּוֹלֵעַ:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. כָּל אִסּוּר וְהֶתֵּר הַמִּתְבַּשְּׁלִים זֶה עִם זֶה, וְהֵם מִין אֶחָד, מֻתָּרִים, שֶׁאֵין נוֹתְנִים טַעַם זֶה בָזֶה, חוּץ מִבְּשַׂר אִסּוּר וְהֶתֵּר שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ יַחַד דְּאָסוּר. וְלֵית הִלְכְתָא כְּחַד מֵהֲנָךְ תַּנָּאֵי, אֶלָּא כְּתַנָּא קַמָּא בִּלְבָד דְּאָמַר כָּל הַנִּכְבָּשִׁים מֻתָּרִים חוּץ מִן הַחֲסִית, אֲבָל מְבֻשָּׁלִים אוֹ שְׁלוּקִים כֻּלָּן אוֹסְרִים:
הַכָּבֵד אוֹסֶרֶת. כָּבֵד שֶׁל טְרֵפָה שֶׁבִּשְּׁלָהּ עִם הֶתֵּר, אוֹסֶרֶת כָּל הַמִּתְבַּשֵּׁל עִמָּהּ:
וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת. אִם נִתְבַּשְּׁלָה עִם דְּבַר אִסּוּר, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא טְרוּדָה לִפְלֹט תָּדִיר רִבּוּי דָם שֶׁבָּהּ, לֹא בָלְעָה. וְהִלְכְתָא כָּבֵד שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל הֶתֵּר אָסוּר לְאָכְלָהּ, וְאוֹסֶרֶת כָּל מַה שֶּׁנִּתְבַּשֵּׁל עִמָּהּ, לְפִי שֶׁהִיא מְלֵאָה דָם, וּפוֹלֶטֶת וְחוֹזֶרֶת וּבוֹלַעַת מֵהַדָּם שֶׁפָּלְטָה. וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה בְּבִשּׁוּל, אֶלָּא אִם כֵּן הִבְהֲבָהּ בָּאוּר תְּחִלָּה יָפֶה, וְכֵן נָהֲגוּ הָעָם:
משנה יב
בִּתְבָלִים אֲסוּרִים. כְּגוֹן תְּבָלִין שֶׁל תְּרוּמָה אוֹ שֶׁל עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם:
אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן. הָאֹדֶם שֶׁל בֵּיצָה שֶׁהוּא מִבִּפְנִים, וְכָל שֶׁכֵּן הַחֶלְבּוֹן שֶׁהוּא מִבַּחוּץ:
מֵי כְבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת. שֶׁנִּכְבְּשׁוּ אוֹ נִשְׁלְקוּ בָהֶן תְּרוּמָה, אֲסוּרִים לְזָרִים: