ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה י
וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן. טְהוֹרָה שֶׁנִּשְׁפְּכָה וְכֻלָּהּ הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד, פְּלִיגֵי כְּדִלְעֵיל. וּלְהָכִי קָתָנֵי גַבֵּי שֶׁמֶן נִשְׁפְּכָה וְלֹא נָקַט כְּמוֹ גַבֵּי יַיִן, מִשּׁוּם דִּבְחָבִית שֶׁל שֶׁמֶן [שֶׁנִּשְׁבְּרָה] בַּגַּת הָעֶלְיוֹנָה, וּבַתַּחְתּוֹנָה חֻלִּין טְמֵאִים, מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטָהֳרָה יַצִּיל וְאִם לָאו תֵּרֵד וְאַל יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד, מִשּׁוּם דְּשֶׁמֶן רָאוּי לְהַדְלִיק וְלֹא חָשׁוּ לְהֶפְסֵד מֻעָט. וּבְיַיִן נַמִּי לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא דַוְקָא בִּדְאִיכָּא בַּתַּחְתּוֹנָה פָּחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין, שֶׁנַּעֲשִׂין הַחֻלִּין כֻּלָּן מְדֻמָּע וְאִיכָּא הֶפְסֵד, אֲבָל אִי אִיכָּא מֵאָה חֻלִּין כֻּלְּהוּ מוֹדוּ דְּאַל יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד, מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא הֶפְסֵד: