ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ג
הָיָה אוֹכֵל בְּאֶשְׁכּוֹל. תָּלַשׁ אֶשְׁכּוֹל מִגֶּפֶן שֶׁבַּגִּנָּה וְהָיָה אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לֶחָצֵר, וְחָצֵר קוֹבַעַת לְמַעֲשֵׂר, וַאֲפִלּוּ אֲכִילַת עֲרַאי אֲסוּרָה עַד שֶׁיִּתְרֹם וִיעַשֵּׂר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִגְמֹר. לֹא שֶׁיֹּאכַל בֶּחָצֵר. אֶלָּא יֵצֵא חוּץ לֶחָצֵר וְיִגְמֹר לֶאֱכֹל הָאֶשְׁכּוֹל בַּגִּנָּה:
לֹא יִגְמֹר. וַאֲפִלּוּ בַּגִּנָּה, עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר:
חֲשֵׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת. וְהָיָה אוֹכֵל אֲכִילַת עֲרַאי, וְשַׁבָּת קוֹבַעַת לְמַעֲשֵׂר וַאֲפִלּוּ אֲכִילַת עֲרַאי אֲסוּרָה:
יִגְמֹר. לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲבָל בַּשַּׁבָּת עַצְמוֹ מוֹדֶה דְּאָסוּר:
לֹא יִגְמֹר. אֲפִלּוּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: