ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
עַד שֶׁנָּפְלָה אַחֶרֶת. סְאָה אַחֶרֶת שֶׁל תְּרוּמָה:
הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. דִּכְמוֹ שֶׁנָּפְלוּ בְּבַת אַחַת דָּמִי:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. כְּשֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ נְפִילָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנָּפְלָה שְׁנִיָּה מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְמַאן דְּנָפְלוּ בְּבַת אַחַת דָּמִי. כִּי פָּלֵיג הֵיכָא דְנוֹדַע לוֹ בֵּינְתַּיִם וְלֹא הִסְפִּיק לְהָרִים עַד שֶׁנָּפְלָה אַחֶרֶת, רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כֵּיוָן דְּעוֹמֵד לְהָרִים כְּמוּרָם דָּמִי, וְאַזְדָּא לְטַעֲמֵיהּ דְּאִית לֵיהּ בְּעָלְמָא (פסחים יג: בבא קמא עו:) כָּל הָעוֹמֵד לִזָּרֵק כְּזָרוּק דָּמִי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַשְׁתָּא מִיהַת לֹא הוּרְמָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: