ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִים. דְּסָבְרֵי תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּטְהוֹרָה אֵינָהּ עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא לְקַמָּן:
לְאַחַר שֶׁהוֹדוּ. בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. מִשּׁוּם דְּהִקְשׁוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, וּמַה תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁהִיא בְּמִיתָה אֵצֶל הַזָּרִים עוֹלָה, טְמֵאָה שֶׁהִיא בַּעֲשֵׂה אֵצֶל כֹּהֵן לֹא כָּל שֶׁכֵּן, וְחָזְרוּ בֵית שַׁמַּאי לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל:
תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף. וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:
אָבְדָה בְמִעוּטָהּ. כֵּיוָן דְּהַכֹּל תְּרוּמָה וְאֵין כָּאן גֶּזֶל הַשֵּׁבֶט, אֲפִלּוּ לִתְרֹם אֵין צָרִיךְ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: