ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין. דִּתְרוּמָה טְמֵאָה נַמִּי עוֹלָה בְּאַחַת וּמֵאָה:
יֵרָקֵבוּ. דְּאִי אֶפְשָׁר לַכֹּהֵן לְאָכְלָהּ, מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה. וְהָא דְלֹא תְּנַן יִדָּלְקוּ, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינַן דִּלְמָא אַדְּמַדְלִיק לְהוּ אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה וְאָתֵי לְמֵיכָל מִנַּיְהוּ, מִשּׁוּם דְּדִמּוּעַ קִיל לְהוּ לְאִינְשֵׁי וְלֹא מִזְדַּהֲרֵי בֵיהּ כֻּלֵּי הַאי:
אִם טְהוֹרָה הָיְתָה אוֹתָהּ סְאָה. וְגַם הַחֻלִּין טְהוֹרִים, יִמָּכְרוּ לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, שֶׁדָּמֶיהָ פְּחוּתִים לְפִי שֶׁאֵין לָהּ אוֹכְלִים מְרֻבִּים, וְגַם אִם נִטְמֵאת לֹא חַזְיָא לַאֲכִילָה:
חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה. שֶׁצָּרִיךְ לִתְּנָהּ לַכֹּהֵן:
וְאִם לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. טָהוֹר שֶׁלֹּא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נָפְלָה, יְבַקֵּשׁ מִן הַלֵּוִי שֶׁיַּחֲלִיפֵם לוֹ בְּחֻלִּין, וְיַעֲשֵׂם הַלֵּוִי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל טִבְלוֹ:
וְאִם לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ טְהוֹרִים נָפְלָה. יִפָּדוּ וְיֹאכַל דְּמֵי הַמַּעֲשֵׂר בִּירוּשָׁלַיִם, וְהַדִּמּוּעַ יִמְכֹּר לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה:
וְאִם טְמֵאִים הָיוּ. הַחֻלִּין וְהַמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנָּפְלָה בָהֶן תְּרוּמָה טְהוֹרָה, דְּהַשְׁתָּא לֹא מָצֵי לִמְעַבְדִינְהוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר, מַפְרִישׁ עָלָיו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְיִמְכְּרֶנּוּ לַכֹּהֲנִים, וְיֹאכְלוּם הַכֹּהֲנִים נִקּוּדִים, פֵּרוּשׁ בְּיֹבֶשׁ, כְּמוֹ יָבֵשׁ הָיָה נְקוּדִים (יהושע ט):
אוֹ קְלָיוֹת. כִּי הֵיכִי דְּלֹא תִתְכַּשַׁר הַתְּרוּמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְקַבֵּל טֻמְאָה, דְּכָל אֹכֶל שֶׁלֹּא בָא עָלָיו מַשְׁקֶה מִשִּׁבְעָה מַשְׁקִים אֵינוֹ מֻכְשָׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה:
אוֹ יִלּוֹשׁוּ בְמֵי פֵרוֹת. כְּגוֹן מֵי תוּתִים וְרִמּוֹנִים, דְּלֹא מַכְשְׁרֵי:
אוֹ יְחַלְּקוּם לְעִסּוֹת. שֶׁיִּתֵּן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בְּכָל עִסָּה וְעִסָּה, דְּאֹכֶל שֶׁהוּא פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאַת אֳכָלִים, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים. וְאִי קַשְׁיָא מַאי שְׁנָא מִסְּאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה בְּחֻלִּין טְהוֹרִים דְּאָמְרִינַן יֵרָקְבוּ מִשּׁוּם דְּעוֹשֶׂה הַכֹּל תְּרוּמָה וְנֶחְשָׁב כִּתְרוּמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וְאִם כֵּן תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְחֻלִּין טְמֵאִים נַמִּי שֶׁנִּתְעָרְבוּ יֵחָשְׁבוּ כִּתְרוּמָה טְהוֹרָה וּטְמֵאָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ וְיִהְיוּ אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא דָמִי, דִּלְעֵיל הֲנָךְ חֻלִּין נַעֲשׂוּ כִּתְרוּמָה לֵאָסֵר לְזָרִים מִכֹּחַ תְּרוּמָה טְמֵאָה, הִלְכָּךְ לַכֹּהֲנִים נַמִּי אֲסִירֵי כְּדִין תְּרוּמָה טְמֵאָה, אֲבָל הֲנָךְ חֻלִּין דְּהָכָא אֵין נַעֲשִׂים תְּרוּמָה אֶלָּא מִכֹּחַ תְּרוּמָה טְהוֹרָה, הִלְכָּךְ שַׁרְיָן לַכֹּהֲנִים כִּתְרוּמָה טְהוֹרָה: