ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה יא
מְגוּרָה. אוֹצָר שֶׁאוֹגְרִים בּוֹ הַתְּבוּאָה:
וְקִפְּאָהּ. הֵסִיר מַה שֶּׁלְּמַעְלָה, תַּרְגּוּם וַיִּצֶּף הַבַּרְזֶל (מלכים ב ו) וְקָפָא פַרְזְלָא:
אִם יֵשׁ בַּקִּפּוּי תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה. מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דְּהָכִי קָאָמַר אִם יֵשׁ בַּקִּפּוּי עִם מַה שֶּׁתַּחְתָּיו אֶחָד וּמֵאָה תַּעֲלֶה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר הַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּקִפְּאָהּ וְגָלֵי דַּעְתֵּיהּ שֶׁלֹּא נִתְעָרְבָה עִם הַתַּחְתּוֹנוֹת, אַף עַל פִּי כֵן הַתַּחְתּוֹנוֹת מְסַיְּעוֹת לְבַטֵּל:
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא תַעֲלֶה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר לְעֵיל שֶׁאֵין הַתַּחְתּוֹנוֹת מְסַיְּעוֹת לְבַטֵּל:
סְאָה תְרוּמָה וְכוּ'. סִיּוּמָא דְמִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, וְהָכִי קָאָמַר, כֵּיוָן דְּלֹא תַעֲלֶה כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יַקְפִּיאֶנָּה. יָסִיר מַה שֶּׁצָּף לְמַעְלָה וּמְעַט סָבִיב לָהּ עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהֵסִיר כֻּלָּהּ, וְהַשְּׁאָר הַכֹּל חֻלִּין:
אִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ. מַתְנִיתִין פָּרֵיךְ עַל מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִם כֵּן בְּאֵיזֶה מָקוֹם אָמְרוּ תְּרוּמָה צְרִיכָה אֶחָד וּמֵאָה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ תַּקָּנָה בְּקִפּוּי. וּמְשָׁנֵי בְּשֶׁאֵין יָדוּעַ אִם נִבְלְלָה הַסְּאָה בַּמְּגוּרָה אַחַר שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי הַמְּגוּרָה, אִי נַמִּי מִתְּחִלָּה אֵין יָדוּעַ לְהֵיכָן נָפְלָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: